שאלה 23 - המאבק בין הפרושים לצדוקים, האם הוא רלוונטי לימינו?
נראה לי שכן, וכאן אנסה להסביר למה אני חושבת ככה.
הצדוקים מופיעים ברשימה לא קצרה של זרמים ביהדות, שהפרושים ניצחו, נידו וניסו להשכיח מהזכרון הקולקטיבי. להשכיח אותם ואת משנתם.
הצדוקים לפי ויקיפדיה:
הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני. עקב מיעוט מקורות ידוע עליהם מעט בוודאות, אך מוסכם כי החזיקו בפרשנות שונה למקרא, דחו את התורה שבעל פה בפרשנותה הפרושית ושללו את האמונה בחיים לאחר המוות, בעולם הבא ובתחיית המתים.
הם אמנם הפסידו לפרושים, אך בזכות התעקשותם לכתוב ולשמר מגילות, קולם נשמע 2000 שנה מאוחר יותר.
זהו קול שונה מקולם של הפרושים, אבות אבותיהם הרוחניים של חכמי ורבני ישראל עד ימינו.
אעזר בשני דוגמאות כדי להמחיש את הקשר בין החלוקות האלו לימים אלו. דוגמא שלישית אפשר למצוא בשאלה על לוח השנה העברי.
עקדת יצחק היא הדוגמא הראשונה. הסיפור הזה גם קשור להבדלים בלוחות שנה, אבל יש גם עניין של הבדלים במיקום, וזה מוביל אותנו ישירות לאחד המקומות הרגישים בעולם, אם לא הכי רגיש.
הר הבית, ויקיפדיה:
הר הבית הוא המקום בו שכן המבנה הקדוש ביותר ליהודים – בית המקדש (הראשון והשני), המקום היחיד, על פי ההלכה, שבו יוכל לשכון המקדש בעתיד והמקום הקדוש ביותר לעם היהודי. היהודים פונים לכיוונו בתפילה שלוש פעמים ביום, ומתפללים להקמת בית המקדש השלישי[1]. ההר, בו נמצאים מסגד אל־אקצא וכיפת הסלע הוא המקום השלישי בקדושתו באסלאם.
על־פי המסורות הדתיות השונות, הר הבית הוא המקום ממנו נברא העולם ("אבן השתייה"), בו התקיימה עקידת יצחק,
במקרא מכונה הר הבית בעיקר כהר ציון או הר ה', ופעם אחת בשם הר המוריה, המופיע בתנ"ך בתיאור בניית בית המקדש הראשון בידי שלמה בספר דברי הימים "וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה"[2]. במסורת מקובל זיהוי "הר המוריה" עם ההר ב"אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה" הנזכר כמקום עקידת יצחק[3], וכך גם בארו חז"ל את המילים "ה' יִרְאֶה" שנאמרו על ידי אברהם בעקדת יצחק, שהכוונה בזה לרמוז על בית המקדש שעתיד להיבנות שם
אלו ציטוטים מהמקורות של הפרושים, מול אלו של הצדוקים:
"וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ"
(לידיעת הקוראים, על פי פסיקת חז"ל, מי שקורא בספר זה, אין לו מקום בעולם הבא)
"ויאמר אליו קח את בנך האהוב את יצחק, ולך לך אל הר גבוה והעלהו על אחד ההרים, אשר אומר אליך:"
"וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת-בֵּית-יְהוָה בִּירוּשָׁלִַם, בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ"
פסוק לח': "ונגלה ה׳ לעין כל בשר וידעו הכל כי אני אלהי ישראל ואבי כל בני יעקב ומלך על הר ציון מן העולם ועד העולם וציון ירושלים קודש תהיה"
פסוק מא': "עד ברוא מקדש ה׳ בירושלים במכון הר ציון וכל מאורי אור יתחדשו לקדושה לשלום ולברכה לכל בחירי ישראל להיות כן מיום ההוא כל ימי השמים על הארץ:"
ארץ רמה או ארץ מוריה?
הר ציון או הר הבית?
האם זה באמת משנה?
אני חושבת שכן. אלו שאלות חשובות מדי לא לגעת בהן. בכל זאת, מדובר כאן על מקומות עם היסטוריה של מאבקים דתיים ופוליטים מוכתמים עם המון דם.
בימינו יש אפילות פעילות מסיבית לקדם את הגאולה מבחינה פיזית. אפשר למצוא ראיות, המצביעות על התארגנות לבנות את בית המקדש השלישי בהר הבית, בשאלה 17
יש גם כאלה הטוענים, שיש נסיון להשתלטות של המסדר הישועי על הר ציון. יש במקום חפירות סודיות, והם חושבים שהתכנון הוא לבנות וותיקן במקום.
מדוע היה כל כך חשוב להם לצנזר את הצדוקים?
מה עוד הם לא רצו שנגלה?
-----
הדוגמא הבאה, היא מחלוקת לגבי קדושת עם ישראל, והאם באמת תורת משה הוכתבה למשה על ידי אלוהים.
מתוך אתר דעת:
"הצדוקים שלא האמינו בתורה שבעל פה לא התכוונו במחלוקתם עם הפרושים להוכיח אמיתות פירושיהם לתורה שבכתב שכן - כפי שנוכיח להלן - לא האמינו הצדוקים אף בתורה שבכתב, כלומר לא האמינו בתורה מן השמים".
"מטענות הצדוקים ומלשונם אנו למדים שסברו שכתב משה מעצמו את מצוות התורה ולא נאמרה לו מן הקדוש ב"ה. משה אהב את ישראל על כן קבע להם שני ימים לחגיגת עצרת, משה אהב את הכהנים על כן נתן להם מנחה ללפת את הבשר. ידועים דברי הברייתא (סנהדרין צט, א): כי דבר ה' בזה - זה האומר אין תורה מן השמים, ואפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק זה שלא אמרו הקב"ה אלא משה מפי עצמו, זה הוא כי דבר ה' בזה וכו'".
דקה 6:25 - הצדוקים לא מצאו בישראל קדושה מיוחדת.
כל לאומיות חוץ מהלאומיות הישראלית, היא לא לגטימית מבחינה מוסרית - לפי הרב קוק.
אז מסתבר שהרעיון של עם סגולה, הוא לא כזה תורה מסיני. הצדוקים לא האמינו שעם ישראל קדוש, יותר מזה, הם לא האמינו שהתורה היא ניסוח אלוהי, אלא כתב יד שהופק ממוחו של משה.
אמנם לרבנים של היום, יש סגנון דיבור שונה, אך המהות נשארה. הפרושים ניצחו, ועם משנתם נתקענו.
הנה כמה דוגמאות.
24:30
תרגום חובבני שלי: היהודים הם הבנים של אלוהים. זה כמו שיהיה למלך בן, שהוא לא הכי הבן טוב בעולם, והוא עשה בעיות למלך, אבל עדיין הוא בנו של המלך. ואז יש אנשים בשכונה שמבקשים מהמלך להרוג את הבן שלו. אין בזה הגיון.
"אתה צריך להיות בן אדם טוב. אתה לא יכול לשנוא אף אחד, בגלל גזע, במיוחד לא את העם היהודי, כי הם העם הנבחר של אלוהים. הוא אוהב אותם מאוד. לשנוא אותם, נחשב לשנוא את אלוהים עצמו, כי הוא האבא שלהם".
3:20 "גיליתי לאחרונה שתי עובדות.
האחת שהקדוש ברוך הוא ברא את אלוהים. זה הדבר שהיה בשבילי חידוש.
דבר נוסף, גיליתי עוד משהו, שהוא שם את היהודים ואת הגוים באותו כוכב לכת. כדור הארץ.
אני במקומו הייתי מסדר את זה, שהגומם יהיו בכוכב אחד, והיהודים בכוכב אחר".
כותרת משנה:
״ביהודים מושרשת תכונת השוויון. איזו יכולת מיוחדת זה מעניק ומה המשימה שלי כיהודי שאני אשמש דוגמה ואביא אור לגויים? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן וחיים רץ״
מדובר באחת מאבני היסוד באמונה של הדת היהדית שאני מכירה.
זהו מרכיב כל כך מהותי, עד שזה גם לוקח חלק נכבד מהתרבות ודרך המחשבה של יהודים חילונים.
כמו בדוגמא הבאה.
דקה 4:50 (חבורת צעירים, חילונים).
מראיין: ״אם אנחנו אור לגוים, איפה האור הזה?״
מרואיינת 1 : "זה אומר שאנחנו דואגים לכולם".
מראיין: "זה רק אצל ישראלים"?
מרואינת: "לא, אבל זה ברמה אחרת. ברמה הרבה יותר גבוהה. אנחנו ממש דואגים לכולם...
חברתה מתפרצת, כדי לומר: "אני לא חושבת שהאור רק ביהודים. אני לא חושבת שיהודים זה אור"
מראיין: "...אז השאלה איפה האור"?
מרואיינת 1: "אלוהים"
מראיין: "אלוהים הוא האור היחידי".
כולם יחד: "כן"
... מראיין: "אבל איפה האור הזה להראות לגוים, שאנחנו עם מוסרי?
מרואיין 1: "אנחנו דואגים אחד לשני"
מרואיינת 2 : "בדיוק, אכפת לנו אחד מהשני.
מרואיינת 1: "אכפת מאוד. זם מגוים, לא רק ליהודים.
מראיין: "אבל בדיוק ראיינתי אותם על האפריקאים בתל אביב, הפליטים, והם אמרו... חייבים להעיף אותם.
מרואיינת : "יש מלא אנשים.... אנחנו בכל זאת חברים ומאוחדים. למרות כל הדעות"
הסרטון הוא מהערוץ של Corey Gil-Shuste. ערוץ נהדר, שאני מאוד ממליצה עליו.
זה אמור להיות מובן מאליו לכולם. עם ישראל יועד להיות אור לגויים. הרי תיארו אותו בתנ"ך כעם סגולה.
זאת כנראה הסיבה, שאפשר למצוא שיש לזה אחיזה מאוד חזקה גם אצל מיטב החילונים.
למרות שהם לא חיים באמת לפי תורת משה, או בתורת התלמוד, עדיין הם לוקחים ברצינות שיש בהם מהסגולה והאור. לפעמים זה לא נגמר רק בתאוריה. לפעמים זה גורם להם להאמין, שהם אלו שאמורים לקחת חלק מ'תיקון עולם'. על הנקודה הזאת כתבתי בשאלה 6
כמובן שלא כולם חושבים ככה. אפשר למצוא באותו סרטון גם כאלה.
דקה 7:44
מראיין: ״איפה האור הזה?״
מרואיין: ״גם אני שואל.״
גם אני שואלת, כי עדיין לא מצאתי. לא אור, ולא סגולה.
עד היום אני לא מבינה. מה הופך את העם הזה לכל כך מיוחד?
מינקות הוחדר לי שהעם היהודי שונה מכל העמים. שונה לטובה כמובן.
תראו איזו מדינה הוא הקים בשממה, שמעתי בשיעורי מולדת בבית הספר. רק השגחה אישית של אלוהים יכולה להסביר, איך העם הזה הצליח לשרוד אלפי שנים ועשרות נסיונות של השמדה, שמעתי בשיעורי תנ"ך והיסטוריה.
בקיצור, כמו שהרב אמר, העם היהודי הוא בנו הנבחר של בורא העולם, והוא גם הכי מוצלח.
סגנון הלימוד בבית ספר, השאיר אותי עם דיי מעט מידע. בטח, יחסית לזמן שביזבזתי שם.
מכיתה ב' התחלתי ללמוד את התנ"ך, ואף ניגשתי לבחינת בגרות ועברתי. עדיין יצאתי משם עם סיפורים מעורפלים, בלי סדר ובלי פרטים קטנים.
דבר אחד, שאלה אחת, נחרטה לי בזכרון, וליותה אותי שנים.
מה כל כך מיוחד בעם הזה?
אני זוכרת את הבלבול שלי בשיעורי התנ"ך בבית ספר.
אפילו לפי הספר הקדוש שלהם, הם נשמעים כאנשים קשים, בוגדנים וחסרי הערכה. כל פעם מחדש. הארץ שקטה כך וכך שנים, ושוב העם שוכח וחוטא, ושוב צריך להעמיד אותו במקום, ושוב תקופה שקטה עד שהוא שוב חוטא.
ילדותי בארץ ישראל, גם כן לא סיפקה לי ראיות שמדובר באיזשהו עם מיוחד. כך גם לגבי האדמה. לא הרגשתי שיש בה משהו כל כך מיוחד, ששווה למות עליה או בשבילה. ההפך. הרגשתי שגבולות ישראל יצרו סיר לחץ, שיכול בכל רגע להתפוצץ. כל מה שידעתי הוא שאני לא רוצה להיות שם כאשר זה יקרה. בלי הסברים לעומק.
ילדותי בארץ ישראל, גם כן לא סיפקה לי ראיות שמדובר באיזשהו עם מיוחד. כך גם לגבי האדמה. לא הרגשתי שיש בה משהו כל כך מיוחד, ששווה למות עליה או בשבילה. ההפך. הרגשתי שגבולות ישראל יצרו סיר לחץ, שיכול בכל רגע להתפוצץ. כל מה שידעתי הוא שאני לא רוצה להיות שם כאשר זה יקרה. בלי הסברים לעומק.
ככה הרגשתי, ובגלל זה עזבתי.
גדלתי, בגרתי. הניסיון שלי התרחב, הבורות הצטמצמה בהתאם, ועדיין לא מצאתי סיבה להאמין, שהעם היהודי הוא כזה מיוחד. אם כבר ההפך. אם משהו הוכח כנכון, זה שזוהי "ארץ אוכלת יושביה".
אוי ואבוי אם כך יראה כל העולם, חשבתי לעצמי.
לפני שנים שמעתי ברדיו ,שיר היפ הופ ישראלי.
הפזמון שלו עלה והתנגן במחשבותי פעמים רבות, לכן הוא זכור לי עד היום.
אין כבוד של שב״ק ס׳
״אין כבוד בין אדם לאדם
אין כבוד בין אדם לאלוהים
אם לא נפתח את העיניים עכשיו
אללה יסתור מה יביאו ימים״
אין כבוד בין אדם לאלוהים
אם לא נפתח את העיניים עכשיו
אללה יסתור מה יביאו ימים״
אני חושבת, שעכשיו הימים האלו הגיעו.
חוסר כבוד תמיד היה, אבל עכשיו וירוס הקורונה חשף אותו, בשיא תפארתו.
ה״מגפה״, והאירועים שבאו בעקבות הפחד שהיא הפיצה, עזרו לי לראשונה לנסח לעצמי במילים, את האינטואיציה. מה שהרגשתי, אבל לא ממש הבנתי את המשמעות, מאחורי ההבנות האלו.
היתה מין בדיחה שספגתי בילדותי, שלישראלים יש מזל שיש את הערבים בסביבתם, אחרת הם היו אוכלים אחד את השני. בכל בדיחה יש שמץ של אמת, גם הרעיון הזה זכור לי מאותה תקופה.
חילונים מול דתיים. ימין נגד שמאל. אשכנזים מול ספרדים. זאת רק התחלה של רשימה מקוצרת ביותר של מה שקורה שם במציאות היומיומית.
זה הבסיס, משם זה מסתעף להמון תת מאבקים.
הייתה מלחמה מול עם מסוים. רק מי שבא משם, מתיחסים אליו בחשדנות.
הקורונה שמה את הבעיה הזאת בצד. היא כמעט נשכחה, על ידי אויב חדש, נשאי והירוס.
עכשיו כל אחד יכול להיות מקור לפיגוע המוני. בן משפחה, שכן, או עמית בעבודה, כולם טרוריסטים. כולם מוגדרים כחשודים, שאסור להתקרב אליהם.
פתאום עם ישראל כבר לא באמת ערבים זה לזה.
הפרצוף האמיתי התגלה.
המון פלגים, שאין בניהם סובלנות או סבלנות.
עם ישראל, באופן כללי, לא בדיוק מראה סימנים של מחשבה חופשית.
הרוב אכול פחד, יושב בבתים ומחכה להוראות מגבוה כיצד לחשוב ולפעול.
מעבר לזה, אזרחי ישראל כל כך מרוכזים בעצמם, שהם צוהלים בשמחה, בזמן שהם תורמים את גופם לניסוי קליני.
״לפי נתניהו, ישראל שתוביל את העולם ביציאה המגפה כבר בעוד חודשיים וחצי, ותשמש בכך כמעבדת ניסוי עולמית גדולה לאפקטיביות חיסוני הקורונה.״
גם הדתיים שלא מוכנים להתחסן, הרי גם זה הוחלט לפי דברו של הרב. זה לא באמת בגלל שהם אנטי ממסד. הם פשוט מקשיבים לממסד אחר.
ישראל כבר בסגר שלישי. היא מספר אחד מבחינת חיסונים.
אני יכולה להבין מדוע אנשים מרגישים שישראל היא המטרה הראשונה והעיקרית. הנה, גם הפעם, בוחרים דווקא בעם היהודי, כי הוא העם שנבחר להפיץ אור לעולם.
מה שכן, החוויה שלהם, זאת לא החוויה שלי. לקרוא חדשות מישראל, מרגיש באמת כמו פלנטה אחרת.
הגיוני שבגלל זה, לי זה בכלל לא מובן מאליו. ההפך, המון שאלות עולות לי.
האם יכול להיות שעם ישראל נבחר להיות שפן הניסיון של שאר עמי העולם, כי הם העם הכי מהופנט?
בכל זאת, עוד אחד מהיסודות של הדת היהודית הוא ״נעשה ונשמע״.
נעשה ונשמע, ויקיפדיה:
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע הוא ביטוי המופיע בספר שמות מפיהם של בני ישראל במעמד הר סיני. בעקבות דברי חז"ל, הפך ביטוי זה לסמל מובהק של אמונה שלמה וקבלת התורה ללא תנאים.
קודם נעשה, אחרי זה נשמע, וחס וחלילה שלא נפקפק, או אפילו רק נשאל.
אם יש משהו שמאפיין את הלך המחשבה היהודית, זה פחד.
פחד מהגוים. פחד מהשמדה. פחד מאלוהים. פחד מהרבנים. פחד מהמורים.
לפני שנים הייתה לי הבנה פרטית, עקב חוויות ילדותי והתבגרותי בישראל. רוב הצבאות מבוססים יותר על שנאה, או תאוות בצע.לדעתי אחת הסיבות שהצבא הישראלי כל כך חזק, למרות גודלו, זה בגלל שהוא מבוסס על פחד. פחד שעוצב על היסטוריה של 2000 שנות גלות ורדיפה.
הבנקאים הנודעים, בנו להם מדינה קטנטנה, מבודדת בין אויבים, והקימו להם את הצבא בין החזקים והמאומנים בעולם.
השנים עברו, הידע שלי על היהדות שלי גדל התרחב, וכך למדתי קצת הפרטים הקטנים שעומדים מאחורי הגאולה המצופה. ימות הנשיח הם קוראים לה.
מה שלמדתי הוא, שכאשר הם כותבים לגאול, הם בעצם מתכוונים ללשלוט.
לשלוט על העולם, על לפי חוקי ההלכה.
״אין כל הדברים האלו אמורים, אלא בזמן שגלו ישראל לבין האומות, או בזמן שיד הגויים תקיפה. אבל בזמן שיד ישראל תקיפה על אומות העולם, אסור לנו להניח גוי עובד עבודה זרה בינינו; אפילו יושב ישיבת עראי, או עובר ממקום למקום לסחורה, לא יעבור בארצנו, עד שיקבל עליו שבע מצוות שנצטוו בני נוח--שנאמר "לא יישבו בארצך" (שמות כג,לג), אפילו לפי שעה. ואם קיבל עליו שבע מצוות, הרי זה גר תושב. ואין מקבלין גר תושב, אלא בזמן שהיובל נוהג; אבל שלא בזמן היובל, אין מקבלין אלא גר צדק בלבד״.
מצוות בני נח, שבינהם יש מצווה להקים בית משפט עולמי, שינוהל על ידי הסנהדרין, ומרכזו כמובן יהיה בירושלים. יש פעילות מסיבית להנחיל את המצוות האלו במדיניות של איחוד האומות העולמי. אפשר למצוא עוד מידע בשאלה 4, ובשאלה 5
איך בעצם יכולה לתפקד מדינה יהודית, בלי גוי לשבת?
היא לא.
צריך מישהו יחלוב את עטיני הפרות בשבתות ובחגים, לא?
מצוות ההלכה של הרבנים, לא יכולה לעבוד בלי עבדים גוים.
זה חלק בלתי נפרד מהאוטופיה המשיחית.
גם במקרה הזה, Corey Gil-Shuste מדגים, שלפעמים, כל מה שצריך זה לשאול ולהקשיב בסבלנות.
זאת שיחה שמעורבים בהם כמה אנשים, אז קשה לתמלל את הכל. בחרתי קטעים נבחרים.
15:10 ״היהודים נקראים אדם, כל היהודים לא קוראים להם אדם. אדם הוא שונה מבהמה. אם בן אדם עושה מעשה בהמה אז הוא כמו בהמה. כל בן אדם צריך לשלוט על עצמו. היהודים שולטים על עצמם...״
״אדם זה של הדומה לעליון, דומה לאלוקים. זה המשמעות של אדם. אנחנו הפכנו את זה, כלומר העם הפך את זה לאדם לאדם. בואנה אתה בן אדם, אתה צריך להתנהג כמו בן אדם. אך בעקרון זה על שם אלוהים. אדם דומה, אנחנו בצלם אלוקים. אז הוא קרא לנו בני אדם. עכשם הגוים אלוהים עשה אותם בשביל שיעשו...
בשבל לשרת את היהודים. כל הגוים שאתה רואה שיש בעולם, המילארדים האלו, הם הכל רק בשביל שליהודים יהיה להם איזו תועלת... היות ואנחנות בגלות, אז אוטומטי עדיין הם עוד לא משרתים אותנו לגמרי, רק באופן חלקי.״
״כאשר המשיח יבוא, אז לכל אחד יהיה לו 2800 עבדים.״
את הסרטון הזה, והקטע הזה כבר ציטטתי בשאלה??? גוים מוכרזים כאנטישמים, רק בגלל שהם אומרים בגלוי שלא מוצאת חן בעינהם תוכנית שבה הם אמורים לשמש כעבדים, לגזע מסוים שהחליט שהוא עליון.
זה מוביל אותי לעוד שאלה, שמעסיקה אותי כבר שנים.
האם היהודים חוטפים כל כך חזק וכל כך הרבה פעמים, בגלל שהם ה״עם סגולה״, או בגלל שהם חושבים שהם ״עם סגולה״?
אמור להיות ברור לכולם, שהתנשאות על אחרים, זאת לא תכונה שמזמינה אהדה.
קשה לכבד או לאהוב מישהו שסולד ממך רואה בך פוטנציאל לעבד ואפילו יותר מכך.
"ישראל הדר עם הנוכרי או עם גר תושב בחצר, אינו אוסר עליו, שדירת הגוי אינה דירה, אלא כבהמה הוא חשוב."
פעם הדברים האלו היו מוצפנים, בשפה עתיקה המובנת עלי ידי מעטי מעט בקרב היהודים, והרבה פחות מעט מהגוים.
כמובן שהסוד הודלף, והיה מקור להרבה מהשנאה, ומשם רצח של יהודים היה קצר.
אותנו ללמוד, שהכל היו עלילות דם. בשאלה 16 בדקתי אם אולי יש גם אפשרות אחרת.
אני לא מבינה איך אנשים מבלים על עצמם כזאת תורה.
אנשים באמת לא רואים את זה?
ואם כן, איך הם מסבירים את זה?
הרי זה לא נגמר רק בגישה מתנשאת על הגוים. מה לגבי חוקים על יחסי אישות, הנוגעים בילדות, ואף פעוטות. דוגמאות לרמת הגועל אפשר למצוא בשאלה על התרי"ג מצוות
ומה לגבי המצווה פדיון הבן.
היום זה עניין סמלי, אין כהנים בשליטה, אולי בגלל זה אנשים לא מתעסקים בנקודה חשובה.
מתוך ויקיפדיה:
"זו חובתו של האב לפדות את בנו, וכשהילד מגיע לגיל בר מצווה מצווה זו עוברת אליו ועליו לפדות את עצמו".
השאלה שלי יד עלתה היא, ומה קורה אם לנער בן ה-13אין איך לשלם?
במעלה אותו הדף אפשר למצוא את התשובה.
"...ולאמתו של דבר על הבכור לשרת בבית המקדש. כדי לשחרר אותו מחובתו זו אנו עורכים טקס פדיון הבן".
הם מחויבים לשרת בבית מקדש.
לשרת את מי, את אלוהים או את הלויים והכוהנים?
מהם בדיוק תקפידו של משרת בהיכל של טקסים דתיים של הקרבת קורבנות?
הסודות האלו נחשפו לגוים, עוד בזמנים שהפרסום היה תלוי רק בדפוס. בזמנים שזה היה כתוב, דיו שחור על גבי דף לבן. היום אפשר לקרוא את זה במחשב, לא רק בשלל צבעים, אלא גם עם שפע תרגומים.
הכל חשוף, למי שמתעניין. לא לבדוק, זה להתעלם.
אם היהודים לא יתנערו מזה, זה ימשיך לרדוף אותם.
אני לא מלומדת, ומגששת לי לבד, עם נר באפלה.
אם מישהו חושב שזה בסדר, לדרוש לחתן בתולה בת 12 עם הכהן הגדול, מאוד אעריך לשמוע למה.
לא רק אני. הרבה אנשים מאומות העולם, וגם כאלה המוגדרים כיהודים, שואלים.
לפטור את זה בזלזול שאלו שאלות שבאות מתוך בורות, חוסר הבנה, או סתם אנטישמיותי, זו התחמקות מלענות על הקושיות האלו.
אין לזה שום קשר לקנאה, או עלילות ורדיפות שווא.
קנאה נשמע אולי הזוי, אבל כן, יש גם כאלו שיקשרו את השאלות לקנאה.
6:35 מרואיין דתי אורטודוקסי.
מראיין: ״כתוב שאנחנו העם הנבחר להיות אור לגוים, נכון? ... איפה האור הזה? הגוים לא רואים את זה...״
מראוין: ״... זה דורש איזו שהיא קנאה. הם כן מקנאים בנו, בסופו של דבר. זאת אומרת כן יש משהו שהעם הנבחר רואה אותנו בפרסי אוסקר יהודים קיבלו [בשבילו זה אמור להיות טומאה בלבד, לא], בכל מקום אתה רואה אותנו.
מראיין: ״אז אתה חושב שזה קנאה.
מרואיין: ״סוג של קנאה. בגלל שרואים אותנו בכל מקום, ילכלכו אותם יותר בגלל זה...
12:30
מראיין: ״אז איפה האור?״
מרואין: ״האור נמצא, רק צריך לפתוח את העיניים לראות. אולי אין להם זכות לפתוח ולראות את האור.
מראיין: ״... תן דוגמא מהיום, איך היהודים הם אור לגוים?״
מרואיין: ״האמונה שלנו בקדוש ברוך הוא. המצוות שאנחנו מקיימים... עם ישראל הוא עם רחמן... מסכן אותו גוי.״
היום יש ארגונים יהודים עם כח השפעה פוליטית אדיר, שמטרתם היא להשתיק אנשים שמעלים שאלות, כמו שאני שואלת כאן. על אחד מהם כתבתי בשאלה 15
אנשים לא אהבלים. בכל מקרה לא כולם.
הם שואלים שאלות. שאלות שזקוקות לתשובות ישירות לא מתחמקות.
הם רואים אנשים בעמדות מפתח מאמינים, מתפללים, מיחלים לתוכנית, שהם החליטו שהיא על פי נבואה קדושה. והנבואה הזאת טוענת שהעם היהודי, השריד של עם ישראל, אמור לשלוט על כל העולם.
קל למצוא רבנים ישראלים, שחושפים את הקנוניה העולמית. הם מדברים על פשעי הציונות. הם מדברים על הבונים החופשיים. הם מדברים על ביל גייטס וחיסונים. הם מדברים על המזימה ליצור ממשל אחד, דת אחת. גם הם מזהירים מפני 'סדר עולמי חדש'.
מצד שני הם מעודדים להתפלל למלך המשיח, שיחזיר את מלכות דוד לשליטה.
ממה שלמדתי עד עתה, על הפרטים הקטנים, התמונה שעולה לי, ממש לא מפתה.
הקשבתי למה הם מייחלים, והבנתי שיש המון דמיון.
קבלה לתוכנית הזדונית יותר דומה אנסה לפשט את הרעיון במילים שלי. לפי איך שאני הבנתי את הפרטים הקטנים.
מלך בן דוד בראש הפרמידה.
מתחתיו כוהנים ורבנים לנהל את בית המקדש והממלכה.
העם היהודי, מייצג מעמד ביניים עליון. אל הממון והיוהרה מטמטם את נשמתם.
ומתחת, אנשי אומות העולם, מסתדרים בהררכיה, בהתאם לשחיתותם.
מי שלא הולך בתלם, לא משנה יהודי או גוי, סיכוי גדול שאת סופו יראה בנידוי, מאסר או הוצאה להורג.
ממשל אחד. דת אחת. 'סדר עולמי חדש'.
זה מה שהיהודים מייחלים לו. מתפללים אליו בדבקות.
יכול להיות שמדובר באותה הגברת בשינוי אדרת?
האם זאת עוד דוגמא לחשיפת פיסה קטנה של אמת, על מנת להפיץ את השקר?
יש אנשים שלא מאמינים, שהתעסקות יתר עם ההיסטוריה רלוונטית להתמודד עם המציאות של דורינו. לחלק מספיק להבין שיש קומבינה על ציבור, ושמדובר בתוכנית מפותלת שעוברת מדור לדור, ומשם הם ממשיכים להתעסק עם שקורה היום. מובנת לי הגישה הזו. יש בה המון הגיון, מבחינת השרדות. השרדות קיומית בסיסית.
הכיוון שלי הוא אחר. זה לא בדיוק מבחירה. זה משהו שנבנה עם השנים, שאני מצליחה להבין רק בדיעבד.
אני הבנתי שכן חשוב להסתכל אחורה וללמוד את ההיסטריה, כדי להבין את ההווה. זאת הדרך להבין טוב יותר מול מי אנחנו עומדים. אני חושבת שזה חשוב, כי אני מאמינה שמעבר למאבק על הגוף שלנו, מדובר כאן במאבק על הנשמה שלנו.
השאלות שנשאלו כאן הן ליגיטימיות.
אני חושבת, שהגיע הזמן שהישראלים יצאו מההיפנוט ויקבלו אותן.
אנחנו לא אמורים לדעת את התשובות, בטח לא מהתחלה, אבל עצם ההתעסקות עם השאלות מחדדת את המחשבה מעירפולי ההיפנוט.
אלא שאלות, שעד היום, לא מצאתי שנשאלות השפה העברית.
מצאתי אנשים מנוסים בחיפוש מידע ובחשיפות קונספרציה. הם חושפים את השקרים של ראשי הציונות. הם חושפים את הקשר שלהם לשבתאות. שם זה נעצר. לא מצאתי מישהו שהמשיך מעבר לשבתאות. מה עוד קרה ביהדות בתקופת השבתאות ואחורה בזמן.
למשל, מה עם אלו שיצאו נגד השבתאים באכזריות, האם הם היו צדיקים גדולים?
בתקופה ההיא ועד ארבע הארצות שלט על קהילה של 4 מיליון יהודים, אך זכות הצבעה למי ירכיב את אותו ועד, ניתנה רק לאחוז וחצי מהם.
לפי מקורות אקדמאים ורבניים, השבתאות התפשטה במהירה, ותפסה את לבבותיהם של חלק ניכר מהיהודים.
אולי היה מדובר על מאבק על שליטה, ולא על דרך אמונה?
זאת רק השערה. עדיין לא סגורה על זה, אבל לדעתי, בלי קשר, זאת שאלה חשובה. זה כיוון שאפשר ללמוד ממנו הרבה על איך מנוהלת ונשלטת החברה היהודית, על ידי הרבנים.
זה מוביל אותי לזמנים רחוקים יותר, למחילה עמוקה יותר. מחילה שאותי מאוד מסקרנת.
המחילה היהודית-תלמודית-מקראית.
אני מבינה למה היא מרתיעה, אבל גם אם תתעלמו מקיומה, היא עדיין שם.
אני בחרתי לא להתעלם. יותר מדי דברים לא מסתדרים לי. אני עדיין ממשיכה לעשות סדר במידע שאספתי עד עתה, ואמשיך לחפש ולאסוף חתיכות מידע. אצטרך לכתוב עוד הרבה פוסטים, בשביל לנסות לעשות סדר בבלגן.
לסיכום, כמו שטוענים שיש מגפה, אך שאני מסתכלת סביבי אני לא רואה מגפה. כך גם לגבי הטענה שסגולתו של עם ישראל. המציאות מספרת לי דברים אחרים.
חצי מחיי חוויתי בישראל, את החצי השני חוויתי בקרב אומות העולם.
הניסיון שלי אישר לי את תחושותיי.
אנחנו לא יותר טובים מהגוים. לא רעים יותר, ולא יותר טובים.
מבחינתי, אין אנחנו וגוים.
כולנו בנים ובנות של מי שיצר אותנו.
כולנו ילדים של החיים.
בפוסט הזה תמצאו הרבה שאלות. התשובות הן בגדר רעיונות, הצעות לכיווני מחקר, וניחושיים אישיים. הכל כאן הוא לכאורה. על מנת לדעת מהי באמת האמת, כל אחד יצטרך לעשות את המסע שמתאים לו.
הערות, הארות, תוספות, שאלות, הכל יתקבל בברכה.
יש כאן מקום לכולם.
אשמח אם יתפתח דיון, ודרכו להעמיק עוד על הנושא.
תודה.
כדי לקבל עדכונים, אפשר לעקוב אחרי בטוויטר.
תגובות
הוסף רשומת תגובה