שאלה 3. מה משמעות שמות החודשים בלוח השנה העברי ?
שאלה 3. מה משמעות שמות החודשים בלוח השנה העברי ?
בפוסט הזה תמצאו הרבה שאלות. התשובות הן בגדר רעיונות, הצעות לכיווני מחקר, וניחושיים אישיים. הכל כאן הוא לכאורה. על מנת לדעת מהי באמת האמת, כל אחד יצטרך לעשות את המסע שמתאים לו.
מדובר בעיקרון בשאלה קלה ופשוטה, שלא מצריכה חיפוש מעמיק.
על המשמעות עצמה של המילים אין עוררין, אבל למה הן הצליחו לחדור למסורת היהודית?
אני זוכרת בקושי מה למדנו בבית ספר על חודשי השנה. מי יודע באמת מה גורם למוח האנושי לזכור דברים מסוימים, ואחרים להשליך החוצה, או תת להמודע.
מכל המלל זכורות לי במיוחד שתי נקודות.
הראשונה שהיו תקופות שהשנה החלה באביב ולא בסתיו.
השניה שהשמות מקורם מבבל, יותר נכון זכרתי ששם חודש הולדתי הוא שמו של אל בבלי.
אני יכולה רק לנחש בדיעבד, שיש מצב שנקודות אלו זכורות לי יותר, בגלל שזה לא הסתדר עם יתר הסיפור. כמובן שהקשר לתאריך הלידה שלי גם עזר. איך חדר אל בבלי ללוח שנה של דת התפארת באל אחד.
אני זוכרת את הבלבול שחשתי שהבנתי שהשם של חודש הולדתי הוא של אל, אבל בזה זה הסתכם. לא נגעתי בזה יותר שנים.
יש לי הרבה דוגמאות על דברים שכבר מהתחלה נראו לי חסרי הגיון, אך מכיוון שזה לא באמת השפיע על היומיום שלי, ולא הייתה לי גישה נוחה לאינפורמציה כמו היום, המשכתי הלאה עם חיי.
גם ככה היו לי הרבה קונוטציות שליליות לגבי דתות באופן כללי, וליהדות ספציפית בגלל הנוכחות החזקה שלה בארץ מולדתי.
המאבקים הפוליטים בין החילונים לדתיים בישראל, הם השורש לזה. גדלתי תחת ויכוח קבוע על דת ומדינה, כפיה דתית, וחופש הפרט.
למרות כמות הידע שנמצאת במרחק של לחיצת כפתור, עדיין קל להתפתות לבחור במשהו קליל עם אמונה שיספקו בסיס מספק, ובמקום זה יוצאים עם בסיס מקולקל.
משלים אותנו שמלמדים אותנו בקצרה את מהות הלוח היהודי. התוצאה שאחרי צפיה, אין להם מושג שראש השנה לא נחגג בזמן המקרא, והומצא על ידי חז"ל.
הרוב לא ימשיכו לחקור ויחשבו שזה מספיק בשביל הבנה בסיסית, לי לקח שנים לחזור לשאלה.
ללוח השנה הגעתי לא מזמן, בעקבות מגילות ים המלח
במגילות האלו התגלו גם הספרים החיצוניים. שרבי עקיבא איים ש״כל מי שקורא את הספרים האלו, אין לו מקום בעולם הבא״. רבי עקיבא, דמות חשובה ומשפיעה בתקופה של שינוי אדיר בעולם היהודי. בכל פעם שאני נתקלת בשמו מוכח לי עד כמה. יש לי עליו המון שאלות שכדאי שאתיחס במקום אחר.
בזכות מגילות העולם גילה זכרון חדש ומוסתר. לראשונה היה אפשר לקרוא בספרים החיצונים, ולנסות להבין מה בהם הטריד את החכמים.
יש כמה תאוריות על מי כתב את אותן מגילות. התאוריה על כהני צדוק, נשמעת לי הכי הגיונית.
את רוב הידע שאשתף, למדתי משתי הרצאות של פרופסור רחל אליאור.
בשביל להסביר על משמעות המגילות ואיך ולמה הן משמעתיות למציאות שלנו, כדאי להתחיל עם התקופה של אחרי חורבן בית שני בשנת 70 לספירה.
העם היהודי נותר ללא בית מקדש, וכל המנהגים שהיו קשורים אליו נשארו מחוסרי בית. היהודים נשארו בלי יכולת לקיים מסורת בת אלף שנים.
היה צורך להמציא את עצמם מחדש, אחרת יווצר מין וקום. היה קיים סיכון, עם סיכוי גדול, שבלי מקום מרכזי ומקודש, הם יתפזרו, יתבוללו, ואט אט יעלמו מדפי ההיסטוריה.
גם ככה הם לא היו במצב חברתי טוב.
כבר כמאתיים שנה הם היו שקועים במהפכות חברתיות קשות. כבר אז התחילו להופיע שינויים במסורת.
זה התחיל כשהיוונים השתלטו על האזור. עד אז, מהיום הראשון של בית המקדש, הכוהנים מבית צדוק משבט לוי היו מנהלים את בית המקדש, ומבני שבט יהודה ניהלו את המלוכה.
הכוהן האחרון מבני צדוק, סירב לקבל את הלוח שנה היווני, לכן הוא הודח, והחשמונאים השתלטו על העיניינים 120 שנה.
המגילות הגנוזות, חושפות עד כמה הלוח היה חשוב להם. היה להם חשוב לשמר את ההיסטוריה, ולוח זמנים נכון, הוא חלק בלתי נפרד למען הדיוק.
לא רק להם. יש הרבה דוגמאות של מהפכות, ששינו לוח שנה היה הדבר הראשון שנעשה.
במהפכה הצרפתית, המהפכה הבולשווקית ומסתבר שגם במהפכה שהחכמים שנוצרה בדת היהודית.
עניין לוח השנה יש לו חשיבות עצומה. מבחינה פוליטית, כי הלוח קובע מועדים ושבתונים. הזמן מנהל, ומארגן ומאגד את חברה. כשחושבים על זה, בעצם זה חשוב יותר מגזע, או שפה אחידים.
המגילות הכילו בין היתר, את כל סיפורי המקרא, חוץ ממגילת אסתר.
פרופסור אליאור טוענת שזה בגלל שתי סיבות.
הסיבה השניה שהיא מעלה היא שאלוהים אף פעם לא מוזכר שם. חתיכה פזל, שאני עוד צריכה להרכיב על אותה מגילה, החג נמזכיר אותה, ומנהגיו התמוהים.
זה שלדעתם , לפי דבריה, הופיעו שם יותר מדי שמות חודשי השנה הבבליים הופיעו שם, שוב הארה עד כמה הלוח אותו הם תיעדו לאורך מאות שנים היה חשבו בשבילם.
יש הרבה הבדלים בין נוסח המקרא של המגילות, והנוסח שערכו החכמים. ואני לתומי חשבתי שאנחנו קוראים את העותק האורגינלי. מסתבר שלא. המגילות מגלות חלקית, מה הם השמיטו, וגם מה הם הוסיפו.
הדת היהודית של היום היא הדת שהוקמה על ידי חז"ל. כינוי כל כך מעורפל לקבוצה המנצחת.
ברור שמנצחת. מה שהם ערכו והוסיפו, זה הבסיס ליהדות של היום. והמנצחים הם אלו שלרב חותמים על ספרי ההסטוריה המקובלים.
אז מה היה לפני כן? מה ההבדל הכי הבולט והמרכזי בין המקראות?
לוח השנה והשימוש בו.
תיארוך מדויק של הסיפורים. באיזה יום וחודש קרו, או נכתבו.
כותבי המגילות מציינים כמה פעמים שיש 364 ימים בשנה.
בשבילי זאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי שיש אפשרות כזאת בכלל. לעומת זאת, במקרא שנערכה על ידי החכמים, אף פעם לא מציינים כמה ימים, או כמה חודשים יש בשנה.
לוח השנה הקדום הוא מאוד מתמטי. נראה גם שהוא מאוד נוח.
364 ימים. 52 שבועות בדיוק. 4 עונות, 91 ימים כל אחת.
כל החודשים הראשונים של כל עונה לעולם יחולו ביום רביעי, הודש השני בשישי, והשלישי ביום ראשון. היום הראשון של השנה הוא יום שיוויון האביב, היום הראשון של העונה השניה, הוא ביום הארוך של השנה, השלישית, ביום שיוויון של הסתיו, והחורף ביום הכי קצר.
שנה שימשית יא 365.25.כדי ללהחזיר את הימים היו מוסיפים שבוע כל שנת שביעית, ושבועיים אחת ליובל, שזה 49 שנה. (חשבתי שיובל זה חמישים, אבל מתמטי עכשיו אני מבינה למה זה בעצם 49).
במגילות מסופר שלוח שנה זה הובא לעולם על ידי חנוך, אך בנוסח שאנחנו מכירים, חנוך מופיע רק בבראשית, פרק ה, פס' יח' כג'.
חנוך הוא דור שביעי לאדם.
יח וַיְחִי-יֶרֶד, שְׁתַּיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-חֲנוֹךְ. יט וַיְחִי-יֶרֶד, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-חֲנוֹךְ, שְׁמֹנֶה מֵאוֹת, שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת. כ וַיִּהְיוּ, כָּל-יְמֵי-יֶרֶד, שְׁתַּיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה; וַיָּמֹת. {ס} כא וַיְחִי חֲנוֹךְ, חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה; וַיּוֹלֶד, אֶת-מְתוּשָׁלַח. כב וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת-הָאֱלֹהִים, אַחֲרֵי הוֹלִידוֹ אֶת-מְתוּשֶׁלַח, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, שָׁנָה; וַיּוֹלֶד בָּנִים, וּבָנוֹת. כג וַיְהִי, כָּל-יְמֵי חֲנוֹךְ, חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. כד וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ, אֶת-הָאֱלֹהִים; וְאֵינֶנּוּ, כִּי-לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים.
מעט מאוד, אבל עדיין מספק פרטים מעוררי סקרנות. בפרק מתוארים 10 דורות, אך עליו מתמקדים יותר. הוא נלקח לאלוהים, בילה שם לפי מה שהבנתי 6 יובלים, חזר המשיך בחייו, ושלא כמו האחרים הוא לא מת, אלא לקח אותו אלוהים. חוץ ממנו כולם הגיעו לגילאים מופלגים, אין אחד מתחת ל 500, הרוב מעל 800.האם זה מקרי שגילו היה "רק" 365, ושהוא דור מס׳ 7? מספרים כל כך מקושרים עם לוח שנה שימשי.
במגילות, לעומת זאת, חנוך הוא דמות מרכזית
מעבר לזה שבמקרא הסיפור שלו הרבה יותר מפורט, יש גם כמה ספרי חנוך,
חנוך הוא זה שהביא את לוחות הזמן, שהיו מקודשות. הן נשמרו ותועדו על ידי הכוהנים במשך מאות שנים
לפי הכתוב, חנוך עלה לשמיים ולמד מהמלאכים שנקראו ידעים, וחזר ללמד את בנו. עוזר להבין להבין מהיכן נגזרה המילה חינוך, ולמה.
הוא למד קרוא, כתוב וחישוב, והדבר הראשון שהוא כתב היה לוח.
הלוח מקודש המקראי הגיע מהמלאכים מהשמיים. הוא היה הלוח לזמן מקודש.
הלוח שאנחנו מכירים, נכתב על ידי רבנים. לוח שנבנה תוך כדי ולא מעט יכוחים.
ראש השנה הוא חג כל כך בלתי נפרד מהמסורת היהודית כיום. בסרטון שקישרתי הוא מופיע ראשון. אך בעצם ממתי ומדוע הוא נחגג, והאם באמת כולם מסכימים עם התוצאה שנקבעה.
אני מביאה לכאן את הדוגמא הזאת בגלל שהיא חושפת עד כמה החכמים היו עסוקים בפלפול, ולא בקדושה.
והנה שוב פעם רבי עקיבא מככב, מבחינתו הרבנות צודקת גם אם היא טועה, ולשם כך לא הייתה לו בעיה לצטט את המקרא עם שיבוש קל.
התחלתי עם חודשי השנה, ועל הדרך רשימת השאלות שלי לגבי רבי עקיבא התארכה.
מה ולמה יש לו כל כך הרבה נגד חנוך?
מה הסיפור של חנוך יכול ללמד אותנו על רבי עקיבא?
החכמים בתקופה שאחרי חורבן בית שני, עשו מהפכה, ורצו לשנות את לוח הזמנים, ואפשר אולי להבין את הסיבות והתירוצים.
עדיין, מדוע היה להם כל כך חשוב להשכיח את הלוח הקודם, ובלל נתח כל כך גדול מההיסטוריה היהודית? החכמים החליטו אלו ספרים ישאר, אלו יוצאו, ואלו יעברו שינוי, והיה להם מאוד חשוב לציבור ישאר זכרון סלקטיבי מהעבר.
אני חושבת שלהבין יותר לעומק את מתי, למה ולמה יהיה חלק חשוב בפזל.
ההסתרה הצליחה להם עד שיד המקרה, או כוח עליון, תלוי במה אתם מאמינים, שלח רואה צאן לחפש עז, וכך נקרא מזלו למצוא שלוש מגילות. בזכות תגלית זאת החיפושים נמשכו ונמצאו מאות גלילים.
בזכות המגילות, באופן נדיר, נשמע קולם של המפסידים.
הערות, הארות, תוספות, שאלות, הכל יתקבל בברכה.
יש כאן מקום לכולם.
תודה.
רשימה מסודרת של השאלות, אפשר למצוא בתוכן עיניינים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה