שאלה 16 - עלילות דם, האם באמת יש עשן בלי אש?
עלילת דם מתוך ויקיפדיה:
העלילות השונות על היהודים ברחבי העולם ולאורך ההיסטוריה הן רבות, אולם הנפוצה והמפורסמת ביותר היא העלילה בדבר שימוש בדם ילדים נוצרים לשם אפיית מצות לפסח. על שמה של עלילה זו מכונות כלל העלילות על היהודים "עלילות דם"
על עלילות דם למדתי בבית ספר. נוצרים טענו שהיהודים רוצחים ילדים נוצרים, ומשתמשים בדמם לאפיית מצות.
ברור שזה נשמע לי אבסורדי. אין סיכוי שזה נכון. להגיד דבר כזה. ברור שזה מגיע מאנטישמיות.
שנים אחרי, למדתי שבתי ספר הם כלי של האליטות. עוד אחת מהדרכים שלהם לעצב אותנו לפי הרצונות שלהם. ברגע שהבנתי את זה, התחלתי לפקפק בכל הידע שסופק לי שם.
זה הוביל אותי גם לשאלה הבאה, מה זה אומר על השיעור היסטוריה על העלילות דם?
כשיצאתי מבתי הספר לא היה לי ספק באמת הדבר.
לא היו לי שאלות, עד שהתחלתי להיחשף לסיפורים על משפחתו של ״הנדיב הידוע״.
אולי חלק מהעלילות דם הם בעצם דגל כוזב?
ילד אמנם נהרג, כדי להתסיס את ההמון. עוד דרך להפרד ומשול.
עדיין עוד לא הגעתי למצב שבדקתי את נושא האשמות עצמן. זה לא קל להשתחרר משקר עד הסוף לוקח זמן. השקר טמון עמוק בתועדתנו, שיש צורך בהתמדה כדי לרדת לעומקו.
סיפורים על אלים הזקוקים לקורבנות חיה ואדם, עדיין התקשרו לי רק להיסטוריה עתיקה ביותר.
מֹלֶךְ הוא מונח המופיע במקרא בהקשר לפולחן אלילי בשני הקשרים שונים. האחד, פולחן כלשהו הכרוך ב"העברת הבנים באש". על פי הפירוש המקובל, הכוונה לקרבן אדם. לפי גישה אחת במחקר, מולך הוא שמו או כינויו של האל שלכבודו נערך פולחן זה; ולדעה אחרת, זהו מונח המתייחס לאופן ביצוע הפולחן.
על פי מדרש ילקוט שמעוני[16] כלל מבנה במות התופת שבע מחיצות סורגים, שביניהן פסלו של האליל, שהיה חלול ומוסק מבפנים באש. לפסל היו פני עגל, וידיו היו פשוטות לקבלת הקרבנות. לבמה היו שבעה תחומים אחד לפנים מהשני, להקרבת קרבנות העבודה הזרה. הראשון – להקרבת עופות; השני – להקרבת צאן; השלישי – להקרבת שה; הרביעי – להקרבת עגל; החמישי – להקרבת פר; השישי – להקרבת שור; השביעי – להקרבת קרבנות אדם. לפני שהאב היה מכניס את בנו לתחום השביעי הפנימי מכולם, הוא היה מנשקו, ולאחר מכן המולך (האדם שעבד בעבודה הזו) היה נותן את הבן על כפות ידיו המלובנות של המולך ושורפו באש. עוד על פי ילקוט שמעוני נקרא גיא 'בן הינום' בשמו, מפני שקולו של התינוק המוקרב היה 'נוהם מכח האש', בזמן שהיו מתופפים בתופים (גי התופת) כדי להחריש את קולו, או לפי פירוש נוסף מפני שהנאספים היה נוהמים ואומרים לאב המקריב "ינהם לך, יערב לך".
ככל שנחשפתי לאמת גיליתי שזה לא באמת ככה. ההבדל הוא שפעם עשו זאת בפומבי, והיום הם מוסתרים היטב.
או לא ממש מוסתרים, ואנחנו מקבלים רמזים.
The pagan Canaanite idol who required child sacrifice was displayed at the entrance of the Colosseum in Rome as part of a secular historical exhibition.
עלילת דם, שוב מויקיפדיה:
עלילת דם היא האשמה שקרית כלפי יהודים, בעלת מאפיינים אנטישמיים, על ביצוע רצח לצורכי פולחן דתי. לאורך ההיסטוריה שימשו עלילות הדם כמניע לביצוע פוגרומים, רציחות, שריפות תלמוד והתנכלות ליהודים.
ניסוח כזה בוודאי תורם לאי שלאת שאלות.
הרי זה ברור שזה שקרי. אבל למה זה ברור?
אולי זה ברור לנו שהיהודי הפשוט לא יעלה על דעתו לעשות דבר כזה. הוא אף לא יעלה על דעתו ששכניו או יהודים אשמים בכאלה זוועות.
בשאלה הקודמת נגעתי באנטישמיות תוך כדי התעמקות בסטטיסטיקות. אני מאמינה שהרבה פעמים מכריזים על מישהו כאנטישמי לא באמת על מנת למנוע שנאת אדם, אלא זה משמש כתירוץ לפגוע בזכויות אדם. הם לא יוצאים בהם נגד שנאה, הם יוצאים נגד ביקורת.
זה כל כך נפוץ שכבר יצא לי לגעת כבר בכמה שאלות בבלוג.
מבחינה היסטורית אפשר לראות שהגישה היהודית לביקורות לא אהודות היא לעיתים לא נעימה עד אכזרית. כלפי אחרים אך גם בתוך עצמם.
זה הוחדר בשיטתיות לכל יהודי מינקות, כשהוא כבר לא שם לב אם מדובר בשנאה עיוורת, או בביקורת מבוססת על ראיות ועובדות.
כך גם לגבי עלילות דם.
האם יכול להיות שאותם ילדים נוצרים אכן נרצחו בפולחן על ידי אנשים בעמדות כוח, והפילו את האשמה על יהודים תמימים?
אפשר לראות בסרטון הזה פסלים הממחישים מעשים כאלו.
זהו סרטון, מתוך ערוץ Central Intelligence Agency.
הנה עוד סרטון מאותו ערוץ.
האם יכול להיות שחלק מאותם בעלי כוח היו יהודים?
את התמונה הזאת אפשר למצוא בדקה 14:24
יכול להיות שהם רק מתיימרים להיות יהודים?
בכל זאת, לא הייתי מצפה למצוא אצל שליהודים מאמינים, יהיה ספר השעות
ספר השעות הוא ספר תפילה נוצרי מעוטר שהיה נפוץ בימי הביניים. כל ספר ייחודי, אך כל הספרים כללו תפילות, פרקי תהילים וטקסטים דתיים אשר עוטרו בעיטורים צבעוניים תואמים.
ויקיפדיה - Rothschild Prayerbook
על גישה זו של האפיפיור חלק ההיסטוריון הישראלי פרופסור אריאל טואף, אשר טען בספרו "פסח של דם" כי אכן הרצח היה מעשי ידי קבוצה יהודית קיצונית אשר פעלה בניגוד להלכה היהודית[דרוש מקור]. לדבריו עיון בעדויות העלה שהן אמינות כמו גם קיומו של סוחר אמיתי מוונציה אשר סחר בדם ובסוכר ושמו הועלה במשפט. ספרו של טואף ספג ביקורת נוקבת ונטען נגדו שהוא פרסם את ספרו בהוצאה לא-מדעית וללא ביקורת עמיתים כמקובל בפרסומים מדעיים. אחת הטענות המרכזיות נגדו מתמקדת במתודולוגיה שלו שעיקרה פירוש מאולץ למקורות ידועים שנבחנו בעבר. עוד נטען נגדו שכיום אין שום אפשרות לבחון מחדש את אמינות העדויות שנגבו בעינויים ומלבד זאת, אם עדויות כאלה נחשבות לאמינות, אזי יש לקבל גם את הודאותיהן של אלפי נשים אירופאיות שהודו בקיום יחסי מין עם השטן.
לזעוק אנטישמיות ולמנוע לשאול שאלות, מונע מאיתנו לחפש את האמת.
זה מונע מאנשים לשאול ולבדוק, אם מישהו אכן היה נוהג לעשות זאת. כמ כן, זה משתיק אנשים שכן מנסים.
לפקפק בסיפור רשמי, זהו טבו.
לי יש הרגשה שבגלל זה היה קל להסתיר מאיתנו הרבה מהאמת?
הם הצליחו בזכות זה כל כך הרבה שנים, צריך להתעורר כדי שזה יפסיק.
עוד דוגמאות לשימוש בקלף האנטישמיות כדי לסתום פיות, אפשר למצוא בשאלה 15.
בפוסט הזה תמצאו הרבה שאלות. התשובות הן בגדר רעיונות, הצעות לכיווני מחקר, וניחושיים אישיים. הכל כאן הוא לכאורה. על מנת לדעת מהי באמת האמת, כל אחד יצטרך לעשות את המסע שמתאים לו.
הערות, הארות, תוספות, שאלות, הכל יתקבל בברכה.
יש כאן מקום לכולם.
אשמח אם יתפתח דיון, ודרכו להעמיק עוד על הנושא.
תודה.
כדי לקבל עדכונים, אפשר לעקוב אחרי בטוויטר.
רשימה מסודרת של השאלות, אפשר למצוא בתוכן עיניינים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה