שאלה 10 - מי יותר חשוב ביהדות, הרבנים או אלוהים?

בפוסט הזה תמצאו הרבה שאלות. התשובות הן בגדר רעיונות, הצעות לכיווני מחקר, וניחושיים אישיים. הכל כאן הוא לכאורה. על מנת לדעת מהי באמת האמת, כל אחד יצטרך לעשות את המסע שמתאים לו.

זאת לא שאלה חדשה בשבילי, והיא העסיקה ומעסיקה אותי לא מעט. 
ידעתי שאגע בה מתישהו, נראה שהזמן הוא עכשיו.

במהלך נסיונותי להפיץ את הבלוג, הגבתי בסרטונים שונים ביו-טיוב.
פעמיים קיבלתי תגובות ששלחו אותי לשאול את שאלותיי מול רב.
אני כותבת את הפוסט הזה בעקבות אותן תגובות, כדי לעשות אצלי סדר, ולמצוא דרך להעביר את נקודת המבט שלי. 

בעקרון, עדיין לא מצאתי סיבה, לשחרר את מושכות חיי, ולהעביר אותם לאנשים זרים. אם זה אנשי ממשל, מדע או דת, חד הם בעיני.
בטח לא לפני שאני לומדת עליהם.

לפנות ישירות לרבנים, את זה עוד לא עשיתי, אבל נפלאות האינטרנט מאפשרות להציץ בהרצאות שלהם. ככה הגעתי לסיפור על "״תנורו של עכנאי״

 
360 יהדות מבית חב״ד
אני מצטטת:
"ישנו את הסיפור המפורסם ״תנורו של עכנאי״, זה קורה בערך לפני 1800 שנה בישיבה ביבנה. כמה חודשים לפני החורבן. ר׳ יוחנן בן זכאי סוגר עם המצביא הרומאי לקבל את יבנה, ירושלים תחרב, אך לפחות שהתורה לא תיחרב. הם הוכים ליבנה ומקימים מחדש את כרם ביבנה, מקימים את המקום ;שבו בעצם צומחת התורה. כל הפיתוח, כל הפרשנות, כל המסורת קוראת שם ביבנה.
הוויכוח התחיל לאחר פטירתו של ר׳ יוחנן בן זכאי.
הגדולים היו רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה, הם שני התלמידים שיצאו עם ר׳ יוחנן למצביא הרומאי, לבקש את יבנה. 
המקרה הוא ׳תנורו של עכנאי׳. מדובר באיזשהו תנור של חרס שעשו אותו בשיטה מיוחדת... ועלתה שאלה הלכתית שעולה כל יום בבית המדרש האם תנור כזה מקבל טומאה או לא מקבל טומאה? האם הוא נחשב כלי, או שהוא לא נחשב כלי בגלל העפר שיש בתוכו, הוא שום דבר ואז הוא לא מקבל טומאה?
רבי אליעזר אמר שזה טהור. רבי יהושע וכל השאר היו נגדו. ההלכה צריכה להיות כמו ר׳ יהושע.
בא ר׳ אליעזר ואומר, אני אמנם דעת יחיד אבל הקב״ה איתי. הוא אמר שהוא יראה להם נס שיוכיח שהצדק איתו.
הוא אמר שעץ החרוב שעומד בחוץ יזוז ממקומו. קרה נס ועץ החרוב זז ממקומו. זה לא הספיק. אמר להם גם אמת המים תוכיח , הנחל יזוז ממקומו, והנחל זז. 
אחר כך אמר שקורות בית המדרש יפלו באלכסון, וזה מה שקרה. 
רבי יהושע אמר שהוא לא מתרשם מזה, הקב״ה נתן לנו את הכוח, את הסמכות לפרש את התורה שלו, ואיך אנחנו מקבלים החלטות? על פי רוב. החלטות מקבלים בספירה ולא עם ניסים ולא עם בת קול ולא עם מופתים. תורה שבעל פה צריכה להילמד בכוח של חז״ל, בכוח של חכמים. ומספרת הגמרא שכך היה. רבי אליעזר התרגז ועזב את בית המדרש ונידו אותו כי הוא לא קיבל את ההחלטה של חז״ל, ועד סוף ימיו הוא היה לבד, מנודה ומרוחק. הוא הרגיש שהאמת איתו למרות שהרוב היה נגדו.
הם צדקו.
הגמרא מספרת שאחר כך אחד החכמים ראה את אליהו הנביא, ושאל אותו מה הקב״ה עשה באותו הזמן של הניסים. כשאמרו ניסים ניסים, אל ניסים בעולם העליון, בעולם התחתון זה לפי הרוב של חז״ל!
אומר אליהו הנביא שהקב״ה חייך ואמר נצחוני בניי ניצוחוני!   
אתם צודקים, נתתי לכם את התורה שאתם תפרשו אותה בכוח חוכמתכם.
הכוח בידיהם."

אז מסתבר שהתשובה לשאלה שהתחילה את הפוסט היא חד משמעית, הרבנים. אפילו לבורא עולם אין מילה אצלם. אם כבר הם יגידו לו מה לעשות.
צדק גם כן לא חשוב, אלא מה דעתו של הרוב.
יותר מזה, מי שמתנגד מנודה.
ככה מגיעים להחלטות בתוך תוכם של הרבנים. פוליטיקה במיטבה.
ל'עם הארץ' נותר רק להקשיב לתוצאות הספירה, בלי לשאול שאלות. 

עַם הָאָרֶץ הוא כינוי מתקופת בית שני למעמד חברתי של יהודים שלא היו בקיאים בהלכה ובדינים, בניגוד למעמד החברים שהיו בקיאים. מקורו של הביטוי הוא תיאור "העם החי בארץ", כלומר באזור הכפרי שאינו עיר. בגלל הריחוק ועול החיים - היו בקיאים בהלכה פחות מתושבי העיר.[1]

בימינו ביטוי זה משמש בעיקר ככינוי גנאי לציון בורות בתחומים שונים, בעיקר בתחום ידיעת התורה וקיום מצוותיה.


"הכל הבל הבלים אין חדש תחת השמש"
כמו אז גם היום, בכל הדתות אפשר למצוא אנשים שמנצלים את העמדה שלהם, על חשבון 'עם הארץ'. 
זה כמובן תקף לא רק ליהדות.

הדת הדרוזית סודית, וידועה רק ל"חכמים" ("עוקאל", בערבית عقال וביחיד عاقل עאקל - משכילים, ידענים, נבונים), כלומר יודעי הדת, שהם מיעוטה של העדה; שאר ההדיוטות ("ג'והאל" בערבית جهال וביחיד جاهل ג'אהל - בורים) אינם מכירים את הדת.

הלה פנה לקיסר ולנטיניאנוס השלישי וזה, לבקשתו, הוציא צו ב-6 ביוני 445 אשר הכיר בסמכויות האפיפיור (הבישוף של רומא) על יתר הבישופים, וזאת בשל חשיבות העיר רומא והיות האפיפיור יורשו של פטרוס הקדוש. צו זה הפך למעשה את פסיקת האפיפיור לחוק כנסייתי, ואת מעמדו כראש המערכת המשפטית הכנסייתית. הצו קבע כי כל התנגדות להחלטות האפיפיור תראה כבגידה, וכן הוראה לראשי הפרובינקיות להשתמש בכוח ולהביא לרומא את כל מי שמסרב לציית לצו כנסייתי להגיע אל העיר. 

בבית הספר למדתי על המנהג בכנסיות לקחת כסף מהמאמינים, כדי להבטיח להם מקום בגו עדן. הכמרים היו מנצלים את כוחם כדי לנצל את הנבהרים. זוהי פוליטיקה בסך הכל, ולא באמת קשור באמונה דתית.
הסבירו לנו על השחיתות, ועל הניצול של המעמד העליון על התחתון.
חבל שלא דאגו להסביר שזה לא התחיל, ולא נגמר שם.
כך גם קורה היום, אנשים עסוקים במירוץ החיים, ואין להם זמן לעצור ולשאול שאלות לגבי מה נכון או לא נכון. 
היום הרבה יותר קל לראות שזה לא במקרה, זה מתוכנן.
           זו הדרך של השולטים המדיניים והדתיים לפקח על העם, או על המאמינים. הם מנצלים את מעמדם, כדי להעמיק את הבורות, ולגבי רוב האנשים, זה מצליח להם.
הם מצליחים לפקח לא רק על אופן חייהם, אלא על הדרך מחשבותהם ואמונתיהם.

ליהדות, כמו לכל דת אחרת, אני ניגשת כדף חלק. זה נכון לגבי כל נושא. הבנתי דיי מזמן שנקודת ההתחלה שלי לקויה. נהייתי מודעת לכך שהמעט שידעתי, רובו, מסולף, או לא רלוונטי. אני משתדלת גם להזכיר לעצמי ש"מי ששולט על העבר שולט על העתיד. מי ששולט על ההווה שולט על העבר" (גורג אורוול)זה לא קל, ולפעמים נשכח, אבל עם אימון זה נהיה חלק ממני.
אם אני יכולה להשתמש במשהו ממה שכן למדתי במוסדות הלימודים, זה ללמוד מזה כמה הסתירו וסילפו בפני את האמת. שלב חשוב כדי לנסות להבין, מי הסתיר?

בשביל לענות לעצמי על זה אחזור לנקודה הפתיחה של היהדות שאנחנו מכירים היום. 
אם תבדקו, תמצאו שכולם מסכימים, וזה נדיר, שהבסיס לרבנות של היום, מתחיל מה-פרושים
פְּרוּשִׁים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות בתקופת בית שני. הם האמינו בהיותה של התורה שבעל פה בפרשנותם תקפה ומאוחדת עם התורה שבכתב ונתונה מסיני כמותה, בסמכות חכמים לפרש ולהורות על בסיס שתיהן, בתחיית המתים לעתיד לבוא ובשכר ועונש בעולם הבא. הפרושים זוהו עם השכבות העממיות, ויריביהם העיקריים היו הצדוקים האריסטוקרטיים ששללו את התורה שבעל פה ואת האמונה בתחיית המתים. כמו כן, היו מצויים במתיחות גם עם כיתות בית שני האחרות, כמו האיסיים והנוצרים הקדומים. תפישתם נותרה דומיננטית לאחר חורבן בית שני והפילוג היהודי-נוצרי, והפרושים היו קודמיה של היהדות הרבנית ובמידה רבה מעצביה של היהדות המוכרת בימינו.

את הצדוקים כבר הזכרתי בשאלה על לוח השנה העברי של ימינו.
יש הטוענים שהם הכותבים של מגילות קומראן.
יש הטוענים שהכותבים הם בכלל האיסיים.
על האיסיים ידוע מעט מאוד. היהודים בקושי התעסקו איתם, לכן במקרה הזה גם אני . לגבי הצד הנוצרי יש סיכוי שהם אולי יעלו שוב, כאשר אתעסק בשאלה הקשורה בפילוג מהם.

את הצדוקים, יש המשייכים לבני צדוק, שושלת הכוהנים מזרע אהרון.
שושלת שניהלה במשך מאות שנים את בית המקדש, עד שהחליפו אותם החשמונאים. 
הסיבה לשינוי היה חוסר רצון של בני צדוק לוותר על הלוח שנה שניתן לבני אדם על ידי חנוך. לוח שנה עליו שמרו, תיעדו באדיקות והעבירו מדור לדור. היוונים רצו שהם ישתמשו בלוח השנה שלהם, ובגלל התנגדותם, החליפם בחשמונאים שכן זרמו איתו.
הצדוקים המשיכו להיות קנאים לגבי לוח שנה ועוד מנהגים, גם שהחשמונאים נעלמו מהשטח, והם היו צריכים להתמודד מול הפרושים.
חלק חזק במחלוקת בינהם, ולדעתי חשוב לציין, שהם חשבו שיש קדושה בעם ישראל, והצדוקים חשבו שלא.
אני חושבת שזה מתקשר לשאלתי על תיקון עולם, ומזכיר לי שאצטרך להתעסק עם השאלה שתתעסק בקונספט 'עם סגולה', וכבר נראה לי, שזאת חתיכה מאוד מעניינת לפאזל.

אחרי חורבן בית שני, לכהנים היה באופן טבעי פחות כח. בעצם הם לא היו רלוונטים יותר. לא הייתה להם ברירה, והם המשיכו את המסורת שלהם, מנודים במחתרת. השפעתם על היהדות שאנו מכירים היום, נפסקה לחלוטין.

מהפרושים אנחנו מגיעים לחז"ל.
אחד הדברים הראשונים שהם עשו, היה לשנות את לוח השנה, ולערוך את המקרא. מה שמכנים נוסח המסורה.
השמטת ספרים מסוימים לא הספיקה. היה צריך לוודא שהם ישכחו מהזיכרון הקולקטיבי.
מסתבר שהם לא היו זקוקים להרבה. את העניין סידר משפט אחד שנאמר על ידי רבי עקיבא:
"אף הקורא בספרים החיצוניים כגון ספרי בן סירא וספרי לענא אין לו חלק לעולם הבא, אבל ספרי המֵירָס וכל הספרים שנכתבו מכאן והילך - הקורא בהן כקורא באיגרת"(ירושלמי מסכת סנהדרין יא)

כולם שמעו על רבי עקיבא. אפשר להסכים שהוא דמות חשובה בצד של המנצחים. הוא מוערך עד היום על ידי הרבנים החיים.

אני מוצאת שזה דיי מדהים, שבמשפט הזה הוא מאשר לקרוא ספרים שנכתבו על ידי גויים, אך מאיים על הסוף הכי נוראי שיכול להיות, למי שיקרא בכתבי אבותיו.
אחד מהם שהוזכר כבר כאן הוא חנוך.
שלושה פסוקים כתבו עליו במקרא שאנו מכירים, לעומת ספרים שלמים המתעסקים בו, שנמצאו במערות קומראן.
מה עוד נעלם לאורך הדרך?
האם הוא נעלם או הוסתר, ויש כאלה ששומרים בסוד על האוצר?

בתקופה יותר מאוחרת הופיעו הקראים. עוד זרם שהתנגד וכמעט נעלם.
הופעת הקראות כתנועה דתית קשורה בדמותו של החכם ענן בן דוד במאה ה-8. לפי הערכות של חלק מהחוקרים, במאות התשיעית והעשירית ייתכן וקרוב ל-40 אחוז מהעם היהודי היו קראים,[1] לעומת זאת בראשית המאה ה-21, שיעור הקראים הוא פחות מאחוז אחד בעם היהודי.

ענן בן דוד בן ר' חנינאי הנשיא (המאה ה־8) היה מנהיג פוליטי־דתי הנחשב למי שגיבש את התנועה הקראית, לאחר שחכמי ישיבות סורא ופומבדיתא מנעו את מינויו לראש הגולה

לאחר שענן בן־דוד התמנה לאב בית דין הגדול ולראש הגולה ואושר על ידי הח'ליף (ככל הנראה אלמנצור (754-775)), הוא החל לטעון נגד התורה שבעל־פה ודגל בתורה שבכתב בלבד, ככל הנראה מפני שהגיע מפרס, שם השתמרו המסורות האנטי־רבניות. כאשר ראו זאת הרבניים, הם החלו להילחם בענן וזממו להמיתו – הם שיקרו והלשינו עליו כי מרד במלכות, פשע שהעונש עליו הוא מוות.

ענן בן־דוד התנגד לסמכותם של הרבנים וטען שהתורה מסבירה את עצמה ושביכולתו של האדם להגיע לאמת לבדו, והדבר בא לידי ביטוי באמרתו: "חפישו באורייתא שפיר ואל תשענו על דעתי", כלומר "חפשו היטב בתורה, ואל תשענו על דעתי".


אמנם לא כולם סגורים שהוא ראשון הקראים, או רק של הענניים, אך היחס של שתי הקבוצות האלו לגבי הרבנות, זהה.

 

מה שבאמת תפס אותי בהפתעה, היה לגלות שהפילוג הזה קשור למאבק על המעמד 'ראש גולה'.
על המושג הזה שמעתי ממש לא מזמן, עוד לא ממש הספקתי להתעמק בו. מה שאני כן יודעת זה שהוא קשור לגלות בבל. 
האם זה קשור איכשהו לרבנות של היום?
כנראה הגיע הזמן לבדוק קצת יותר לעומק.
כמו עם המשיח, גם כאן מזכירים את שושלת בית דוד. עובדה מעניינת בפני עצמה.

טוענים שזה הסתיים במאה ה-12, האמנם?
כאשר ניתקלתי במושג הזה, הוזכר דוד דנגור בנשימה אחת.
הוא נשיא, או סגן נשיא של לא מעט ארגונים.
אחד משך במיוחד את תשומת ליבי.
סגן נשיא הארגון העולמי של יהודי עיראק (WOJI) במשך עשור. 
עדייו לא מצאתי מיהו הנשיא? אולי השאלה זה שוב תעלה עם הזמן. לבינתיים לא נראה לי שזה כל כך קל למצוא.
מה שכן, הספקתי ללמוד שהוא נכדו של עזרא דנגור, שהיה הרב הראשי של עירק בין השנים 1923-1928 . גם כן עובדה מעניינת.

בעברית חוץ מהאיזכור הראשון שציינתי לא מצאתי את שמו קשור לראש גולה. היה צורך לעבור לאנגלית.

He is Exilarch of The Exilarch's Foundation, a charity that has generously initiated, guided and supported many causes, mainly relating to education and health, including Westminster Academy, Imperial College,[6] the UK Space Design Competition, The Open University, Age UK, The UK Israel Tech Hub, the Weizmann Institute of Science,[7] the Centre for Personalized Medicine at Bar Ilan University,[8] Mishkenot Sha’ananim, Jewish Book Week and the Centre for Universal Monotheism at Bar Ilan University. A subsidiary of The Exilarch's Foundation is Dangoor Education,[9] which has supported dozens of charities in the UK and Israel. He is a strong believer in strengthening UK-Israel ties and helps fund many initiatives that further these relations.

האם השימוש במושג העתיק מקרי?

באותו מקור, בו שמעתי לראשונה, ציינו עוד עובדה מעניינת.



President : Peter Rotchild

אני מאמינה שלא רק לי זה נשמע קישור מעניין.
 אין לי מושג לאן לשייך את כל זה, אבל הגיוני שמדובר בחתיכת פזל דיי חשובה.

לסיכום, למיטב הבנתי, מבחינת הרבנות, זה תלוי בהם אם מותר לתקשר עם הבורא, וגם הם קובעים איך. וביהדות יש צורך בקהילה, ללא קהילה אי אפשר למלא כמו שצריך את המצוות.האמונה באלוהי ישראל לא חשוב, כמו לשמור על הצווים. אין לי מושג מה מספרם הכולל היום. זה יוצר תלות, לדעתי לא בריאה, בממסד הדתי.

עוד שאלה עולה לי, ואולי היא קשורה לאופי העצלני שלי. האם לנסות לעמוד בכל כלל או כלל, מצריך התיחסות לפרטים כל כך קטנים, הדומה לדרך מחשבתם של אנשים הסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית?
בשביל מי שרגילה לחיות על פי כמה שפחות חוקים, זה נראה לי בלתי אפשרי, וממש לא יעיל בשבילי. אני גם לא מרגישה שזה יועיל לחזק את הקשר שלי עם הבורא. הקשר הזה הוא אישי, לא קשור לגזע, למוצא או למין.

אז כתשובה לאלו ששלחו, או ישלחו אותי לרבנים.
אני יכולה רק לבקש ולהציע משהו קטן. עדיף להוסיף איזה, או אלו בדיוק.
לשאול את ה'רבנים', זה יותר מדי מושג מופשט לגשת אליו עם שאלות.
 
 הערה: את הסרטון בו נתקלתי לראשונה במושג,ראש גולה, אני עדיין לא מצליחה למצוא. לבינתיים אוסיף כאן קישור לערוץ בו הוא מופיע.
ערוץ מאוד מומלץ ahava528


הערות, הארות, תוספות, שאלות, הכל יתקבל בברכה.
יש כאן מקום לכולם.
אשמח אם יתפתח דיון, ודרכו להעמיק עוד על הנושא.
תודה.  
כדי לקבל עדכונים, אפשר לעקוב אחרי בטוויטר.
רשימה מסודרת של השאלות, אפשר למצוא בתוכן עיניינים.



תגובות

  1. היי רקפת מה שלומך? זה חי.
    קראתי את הפוסט, את בודקת וחוקרת, וזה טוב.
    השאלה שלי היא מה המטרה?
    אם המטרה היא לברר לעצמך את האמת,
    ואת הדרך איך לחיות בעולם, אז זה מדהים.
    אברהם אבינו נקרא אברהם העברי, משום שכל העולם היה בצד אחד והוא מהעבר השני.
    ואכן הוא בדק וחקר עד שהבורא נגלה אליו, כי ראה את כנותו ורצונו להכיר את בוראו.
    אברהם אבינו הטביע בך את הרצון לחקור ולברר את האמת וזה נפלא.
    אבל אם כל מטרת המחקר שלך הוא רק להתנער ממחויבויות דתיות או לתרץ לעצמך למה את לא צריכה להיות כפופה לחוקי התורה,אז המחקר הזה הוא נחשב גם לספרי החיצוניים כפי שציטטת.
    יש פסוק בתהילים "השמיים שמיים להשם, והארץ נתן לבני אדם",
    אנחנו נמצאים בעולם גשמי ויש חוקי טבע וכללים בבריאה,
    ואחד מהכללים הוא שההלכה נלמדת בבתי המדרש ולא בשמיים, ויש עוד כלל שאחרי רבים להטות, זה ממש לא פוליטיקה, הרבה לפני המושג פוליטיקה, ניתנו הכללים הללו, והם חלק מתורה שבעל פה שניתנה בהר סיני יחד עם התורה שבכתב.
    איך את יכולה להוכיח מהסיפור הזה שחז"ל מעל התורה?!
    הרי לאורך כל התלמוד (למעלה מ7000 דפים עם כתב צפוף מאוד)
    אין שום דיון הלכתי שאינו נלמד מפסוקים, אז אם הם לא מתחשבים באלוהים מדוע הם מתחשבים בתורתו?
    אלא ודאי שיש כאן סיפור שונה, והוא שישנם כללים מאוד ברורים שהבורא נתן לנו על מנת שדרכם נפסוק,
    ואם לאחר כל הדיון על פי אותם כללים, נמצא שהצדק עם צד אחד והצד השני שם את כללי הלמידה בצד, ומוכיח בצורה ניסית אחרת,
    לא מתחשבים בזה כי זה "ראיה לא קבילה" ואת רואה שאלוהים הסכים איתם ואמר שכך צריך להיות, 'ניצחוני בניי ניצחוני'.
    אני הייתי מוכיח מזה דווקא שאנו חושבים עם השכל ולא מתחשבים באותות ומופתים, יהיו אשר יהיו...

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום חי, אני מצוין, תודה ששאלת. מקווה שגם אתה בטוב.
      תודה על התשובות המושקעות. מאוד מעריכה.
      אני אענה על שתי התשובות כאן. אתחיל עם זאת מיו טיוב.

      ״זה שאת מחליטה לא לשמור את המצוות זה לא משנה את מוצאך, ואת עתידה ליתן על כך דין וחשבון לפני הקדוש ברוך הוא.״
      מבינה בעקרון את טענתך. העניין הוא שמדובר באמונה. כך אמרו החכמים, כך אומרים הרבנים. מכיוון שיש לי בעיה באופן כללי עם הממסד הרבני, אני צריכה יותר מזה.
      מדוע אני לא סומכת עליהם? בדיוק בשביל לסדר את התשובות שלי פתחתי את הבלוג, אך הוא רק בהתחלתו.

      ״השאלה שלי היא מה המטרה?״
      המטרה שלי להבין את העולם, למצוא את מקומו בי, ואת יעודי. את המסע שלי התחלתי מתוך סקרנות לדעת את ההסטוריה. דתות הן חלק בלתי נפרד מההיסטוריה, לכן טבעי שנמשכתי גם ללמוד עליהן.

      ״ואת הדרך איך לחיות בעולם, אז זה מדהים.״
      זה לא כל כך מדהים. זה לא דבר שיחודי לדתיים, או ליהודים, זה עניין של אופי אישי.
      שואלי שאלות, הם לא כאלו שכיחים, אך אפשר למצוא אותם בכל מיני סוגי אנשים שונים.
      ״אבל אם כל מטרת המחקר שלך הוא רק להתנער ממחויבויות דתיות או לתרץ לעצמך למה את לא צריכה להיות כפופה לחוקי התורה,אז המחקר הזה הוא נחשב גם לספרי החיצוניים כפי שציטטת.״
      זה האמת קצת הצחיק אותי. ועוד העלת את זה בשתי התשובות. לא מזלזול, אלא בגלל שאף פעם לא חשבתי על האופציה הזו. זאת הסיבה שאני מעריכה דיונים כאלו, הם עוזרים לי לחדד את מחשבותי לעצמי.
      אז אם היית כותב לי את לפני עשרים שנה, אולי הייתי נתקעת, ולא יודעת איך לענות לך. הייתי נותנת יותר מקום לספק. היום לא.
      אני יודעת שזה נדיר. יצא לי לראות הרבה ישראלים חילונים שאחרי הצצה קלה, נשאבו בקלות אל הדת. אצלי זה הפוך, ככל שאני לומדת אני רק יותר מתרחקת.
      לרוב, אחרי הרצאות של רבנים (אני רואה רק ביו טיוב, אף פעם לא הייתי נוכחת ממש), אני יוצאת עם הרבה יותר שאלות ומחשבות כפירה, מאשר אלו שהתחלתי.

      ״איך את יכולה להוכיח מהסיפור הזה שחז"ל מעל התורה?!״
      אני לא מנסה להוכיח, זה כל הזמן פשוט מופיע.
      עוד מדרש שלמדתי לא מזמן, היה על ראש השנה. חג שהומצא בכלל על ידי חז״ל ולא מופיע כלל בתנ״ך. שם הצד הטועה שוב מנצח. והצודק היה צריך ללכת נגד אמנותו ולשבר את יום כיפור לפי החישוב הנכון שלו.
      מה אני אמורה להסיק מזה? האם האמת והצדק מעל הכל אצל הרבנים, או למי יש את הכוח הוא המחליט?
      אז אומנם הם מתעסקים עם פסוקים מהתנ״ך, אבל איזה תנ״ך
      במקרא במסורת המסורה עקדת יצחק נערכה בהר ציון, לכן שם היה ואמור להיות בית המקדש.
      בספר בראשית של מגילות קומראן ,כתוב ארץ המוריה.
      עכשיו אני לוקחת בחשבון שאני שומעת את הצד של המנצחים, אבל לא תמיד המנצחים הם הטובים או הצודקים. לא היינו יודעים על האופציה של הר מוריה, לולא הגילוי המדהים במאה השעברה.
      אם יש אמונה מלאה בחכמים ורבנים, אז אין שאלה מה התשובה הנכונה.
      אך זה לא מצבי, אני פתוחה לכל האפשרויות.
      מבחינתי אין נוסח אחד לתורה, אז צריך לקחת הכל בערבון מוגבל.

      עכשיו אני אלך טיפה יותר רחוק.
      נפגשו דרך סרטון, שהופיע בערוץ יו-טיוב שמדבר הרבה על קונספירציה. אז יוצאת מנקודת הנחה שאתה מודע לתאוריות האלו. רק אוסיף שלי יש תאוריה משלי, שדרך הבלוג אני מנסה לחדד אותה.
      ״אין שום דיון הלכתי שאינו נלמד מפסוקים, אז אם הם לא מתחשבים באלוהים מדוע הם מתחשבים בתורתו?״
      אנחנו מדברים בעצם על פירושים. פירושים שונים של רבנים שונים על התורה.
      היה אחד שקראו לו שבתאי צבי. היו לו פירושים משלו.
      היו שהאמינו שהוא המשיח. הוא גם הכריז על עצמו ככזה.
      גם רבנים וגם היסטוריונים טוענים שמדובר בחלק ענק מהקהילה היהודית של אותו זמן. בשלב מסוים הם היו צריכים לרדת למחתרת, ולשמור על סודיות על קיומם.
      ירדו למחתרת! לא נעלמו מהשטח. יש הטוענים שאפשר למצוא אותם בעמדות מפתח ממשלתיות ודתיות ברחבי העולם. יש הטוענים שזה הבסיס להקמת הציונות?
      נראה לך שאין בימים אלו רבנים שהם שבתאים סמויים?

      מחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

שאלה 13 - מה אני עושה עם כל זה, או למה חשוב להמשיך ללמוד?

שאלה 1. יהדות - דת או גזע?

שאלה 37 - למה דווקא 6 מיליון?