שאלה 13 - מה אני עושה עם כל זה, או למה חשוב להמשיך ללמוד?


האנשים בטלויזיה מדברים
יושבים בחליפות ומצחקקים
והחזאי אומר 'מחר יהיה יום יפה'
אבל אני חושב על היום הזה ומה אני עושה?

מה אני עושה עם כל זה...

שיר ילדים מקסים. 
שאלה חזקה גם למבוגרים.
אוקיי, הבנתי, עכשיו מה אני עושה עם כל זה?

למה להמשיך ללמוד ולהתעסק בזה?
שאלה נוספת שנשאלתי, על ידי אחרים ועל ידי עצמי, לא מעט.
 האינפורמציה קשה ביותר לעיכול. 
טבעי להרגיש שאין פתרון, ולכן אין טעם לכל ההתעסקות בשאלות האלו.
נגעתי בזה קלות במבוא, אך זה בעצם נושא הרבה יותר מורכב. בעקבות סימנים שנשלחו אלי בכמה ימים אחרונים, הבנתי שיש צורך להרחבה, והזמן הוא עכשיו.

בעקבות הפיגוע הגדול ב-2001, המון אנשים התעוררו. הם החלו להקשיב לאנשים שרגע לפני זה הם החשיבו אותם כבלתי שפויים.
חלקים מהם החליטו גם לקחת חלק, ולעשות חקירות משלהם. 
חלק אחר, המשיך להיות בצד המקשיב, עם רצון להבין.
ויש את אלו שלמדו, הבינו, שינו את חייהם בעקבות זה, ואז הגיעו להבנה שמספיק להם.
חלקם אפילו הצליחו להתנתק מהממסד,ירקות גדלים בחצרות שלהם, או מדיטציות, משחררות את תודעתם. קורסים מודעות, חשיבה חיובית, אכילה נכונה, זולה מדהימה. זאת הנחלה המיוחלת, למה להמשיך בכל הזבלה הזאת. אם כבר אז עדיף שלא, כי זה רק מביא אנרגיות שליליות.

אז מדוע אני ממשיכה לשאול שאלות?
מדוע אני חושבת שזה חשוב להמשיך ללמד את עצמי?
קודם כל, כי אחד הדברים הראשונים שלמדתי במסעי הוא שחוסר ידע, וחוסר רצון להעמיק אצל אנשים, הוא חלק גדול מההצלחה שלהם.
מי זה הם? אלו שבעמדות הכוח.
לא רק הבובות מריונטה שנבחרות בקלפי כל כמה שנים, אלא גם האנשים הנמצאים באמת בעמדות מפתח.
ולמה האנשים האלו הגיעו לעמדות מפתח?
לג'ון טיילור גאטו, הייתה תאוריה.
הוא היה מורה בניו-יורק. לאחר שזכה בפרס 'מורה השנה' הוא התפטר.
הוא כתב על כך מכתב שפורסם ב'וולסטריט', בו הוא אומר שהוא רוצה להפסיק לפגוע בילדים למען הפרנסה האישית שלו.
הוא עודד חינוך ביתי, והיה יותר בקטע של Unschooling'. יש כאלה שתרגמו את זה לעברית 'חינוך חופשי', אני מעדיפה את 'למידה טבעית'.
אחד הדברים שהוא חקר היה ההבדל בין בתי ספר ציבוריים, לבין בתי ספר פרטיים משם יצאו הרבה נשיאים בארצות הברית.
הוא מצא 14 עקרונות המשותפים לבתי ספר פרטיים האלו, וחסרים בציבוריים.
אם יש לכם זמן, ממליצה לראות הכל, אבל מדובר ב-3 שעות. ב-30 דקות הראשונות הוא מסביר בהרחבה על הכללים האלו.
כאן אפשר למצוא מכתב אחר שלו מתורגם לעברית.

1. ללמוד את טבע האדם. מה מפעיל (tick) את האדם. איזה כפתורים ללחוץ באנשים כדי שלהשפיע על איך הם ינהגו. לא דרך פסיכולוגיה, אפילו לא קצת. את הבסיס לטבע האדם לומדים עם היסטוריה, פילוסופיה, תיאולוגיה, ספרות, וחוק. ככה לומדים על טבע האדם, לא פסיכולוגיה
2. כל תלמיד חייב להתנסות הרבה עם כתיבה ספרותית. בבתי ספר רגילים מרגילים ומלמדים לקרוא, אבל לכתוב ולדבר טוב עוזר לך להעביר את מה שעולה בדעתך. חשוב שיהיה נוח לדבר עם אנשים. חשוב האימון.
3. הבנה של הממסד, כמו בית משפט, או תאגידים, צבא, כולל פרטים של הרעיונות שמזיזים אותם. אני מוסיפה בנקים אבל זה חלק מתאגידים.
ככל שאתה יכול לדבר ולהציג את דעתך בפומבי - זה הרעיון האמריקאי.
4. התאמנות על נימוס והתנהגות נאותה. זה עוזר ליחסים, ולהכנס למקומות.
בבית ספר רגיל יש הרבה גסות.
5 עבודה עצמאית. הילדים אמורים לעשות את העבודה לבד, ולהיות בעלי תושיה ולדעת להשתמש בעבודות של אחרים.
 [לימוד עצמי, או ללמוד איך ללמוד]
6. ספורט אנרגטי, לא בשביל הנאה, או דרך להוציא עצבים. אלא כדרך להנחיל חן בנוכחות של האדם. ואת החן הזה הוא יתרגם לכוח וכסף יותר מאוחר. כמו כן ספורט מלמד להתמודד עם כאב, ועם מצבי חירום.
7. תאוריה מלאה איך להגיע לכל מקום ולכל אדם.
8. אחריות על תוכנית הלימודים. תמיד לתפוס אחריות כאשר מוצע ותמיד לתת יותר מאשר מבקשים. עזרה לקהילה, אחריות על חיות, כמו סוס.
9. להגיע לסטנדרט של כללי התנהגות (בעשייה, התנהגות ומוסר)
10. להיות מוכר עם ולהיות נוח עם אומנות. (הון תרבותי)
מוסיקה, ציור, ריקוד, פיסול, עיצוב, ארכיטקטורה, שירה, דרמה.
להיות בנוח איתם, כי חוץ מדת, האומנות היא הדרך היחידה להתחבר לתמונה הגדולה.
11. להיות בעל יכולת התבוננות וקליטה מדויקות. לדוגמא, לחדד את התפיסה על ידי שיפור היכולת לצייר במדויק. 
 12. יכולת להתמודד עם אתגרים שונים. 
אתגרים למישהו אחד יהיה משהו פשוט לאחר.
13. הרגל לקחת בזהירות טיעונים ומסקנות.
14. The constant development and testing of prior judgements: you make judgements, you discriminate value, and then you follow up and “keep an eye” on your predictions to see how far skewed, or how consistent, your predictions were.
היה לי קשה עם התרגום אז אני מוסיפה את הניסוח האורגינל באנגלית למען ההשוואה.
התפתחות קבועה ובדיקה את השפיטה הקודמת: אתה שופט, אתה מוריד ערך, ואז אתה עוקב ושם עין על התחזיות שלך, כדי לראות כמה רחוק או קרוב היו התחזיות שלך.

מאוד ממליצה לחפש עוד על דעותיו. 

שימו לב במיוחד לעיקרון מס' 1

ידע זה כוח, ואין ספק שהם מודעים לכך.

John D Rockerfeller

"I don't want a nation of thinkers, i want a nation of workers."

שנפסיק ללמוד ולשאול שאלות, זאת בדיוק המטרה שלהם.

 You ask: I don't seem to have any real question
That is a great insight
There are NO real question in existence
  All questions are false, unreal, non-essential, because life is not a problem to be solved, it is a mystery to be lived
Only the fools go on questioning and go on thinking that some answers will help them
No answer is going to help you, every answer will create more questions
You can see the whole history of philosophy, every answer has brought thousand of unnecessary question. It has not been an answer, it has been a problem - EVERY answer
הסרטון הזה של אושו, היה אחד הסימנים שקיבלתי השבוע.
בכל זאת פתחתי בלוג שמבוסס על שאלת שאלות.
אז מה יודעים עליו.
טוב, זה ממש לא מדויק. לא מדובר באחד, אלא ב-94.
וזה לא מסתיים שם, אלא רק מסתבך. 
פעם היה אדם, קראו לו Bhagwan , והייתה ל חוות מאמינים בארצות הברית. הרבה שמועות הסתובבו סביבה, עד לרגע השיא. הוא אולץ לברוח ולנטוש אותה, לאחר שאנשי החווה הואשמו בהרעלת אנשיי העיירה הסמוכה. הוא חזר להודו, ושינה את שמו לאושו.

אז אם בן אדם כזה אומר לי להפסיק לשאול שאלות, ועוד אומר שזה מטופש, מבחינתי זה אומר דרשני. כמובן זה גם שולח אותי לשאול עוד הרבה יותר השאלות.
למשל מי מאחורי המימון של כזה אוסף סגנוני? אך כרגע זה לא הזמן ולא המקום לנסות לענות עליה.

במקום זה אחזור לשאלת הכותרת של הפוסט
מה לעשות עם כל זה?

אנחנו בתקופה של ריסטארט. התחלה מחדש.
מי שלא הבין את זה עד עכשיו, אז באמת הגיע הזמן להתעורר.


"סדר עולמי חדש"
זה כבר מזמן לא סוד.

The crisis in the Persian Gulf, as grave as it is, also offers a rare opportunity to move toward an historic period of cooperation. Out of these troubled times, our fifth objective—a new world order—can emerge: a new era, freer from the threat of terror, stronger in the pursuit of justice, and more secure in the quest for peace. An era in which the nations of the world, east and west, north and south, can prosper and live in harmony.

Two centuries ago our forefathers brought forth a new nation; now we must join with others to bring forth a new world order.
Henry Steele Commager writing for the World Affairs Council of Philadelphia in A Declaration of INTERdependence (1976) printed in We the Other People (1976) by Philip Sheldon Foner, ed.
    השאלה היא לא אם כן או לא, אלא איזה סדר?
    סדר שטוב לכל האנושות, או סדר שהם, המנהיגים, מייחלים לו. 
    האנשים בעמדות המפתח מבטיחים שהנה עוד מאמץ קטן, וחוזרים לשגרה. זה אומר לחזור כביכול  למה שהיה, רק בתנאים שלהם. חיסונים לכל אדם, אישור לתזוזה, כסף אלקטרוני כדי למנוע הדבקות ורמאויות במכה אחת, ועוד שלל רעיונות. 
    מבטיחים לצי-בור שאם הוא יוותר קצת על החירות שלו, יחזור הביטחון.
    למי שחושב על הכיוון, כדאי שישים לב. אחד משלהם דאג להזהיר אותנו על כך לפני שנים.
    בינג'מין פרנקלין: "אלו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא מגיע להם חירות או ביטחון"

    שנים אנשים סיכנו את עצמם, כדי לידע את הצי-בור עם הצלחה מועטה. אחרי 2001 התחילה התעוררות יותר גדולה. ואפקט הדומינו עבד לטובתינו.
    והנה הגיעה הקורונה, העבירה את הכל להילוך מהיר.
    כולנו בצומת הדרכים. זמן לקחת החלטות.
    יש משפט שאני אוהבת המלווה אותי מנערות.
     "לא לקחת החלטה, זו החלטה בפני עצמה". 
    אני מאמינה בכוח עליון, בבורא, במקור. אני מאמינה שהחיים הם לא סתמיים.
    אני מאמינה שיש תוכנית גדולה. אני מרגישה ששומרים עלי. עדיין אני מאמינה שיש לי השפעה על חיי. 
    אין לי יחסים חמימים עם היהדות, אך במקרה הזה אני מסכימה עם המשפט המפורסם.
    "הכל חזוי והרשות נתונה"
    פרדוקס ידוע ביהדות. איך זה יכול להיות שהכל ידוע מראש, ועדיין יש לנו תמיד כמה אופציות. מינימום שתיים. 
    איך זה מסתדר? 
    כדי להבין את זה דמיוני צייר לי קונוס. חרוט נראה לי היא המילה התקנית.
    ההוה, הרגע, הוא הצד הדק. כל האפשרויות פתוחות לפני, ועתידי משתנה בהתאם. לפעמים  החרוט דקיק, כי ההחלטה של אותו רגע לא כזאת עקרונית, אך יש מקרים שהוא כה רחב, וצריך להיות מאוד קשובים כדי להגיע להחלטה הכי טובה לנו. 
    בכל מקרה, זאת הדרך הכי טובה שאני יכולה לתאר את ההגיון שמצאתי בזה.
    ההחלטה היא בידנו. יש לנו זכות בחירה.
    לאנשים יותר קל להשכח בפעולות היומיומיות, מאשר לעצור לשניה ולחשוב. באמת לנסות להבין אם מה שהם עושים באמת יעיל וחיוני, וגם למצוא את האומץ לקחת החלטות. 
     לקחת אחריות, ולהבין שתמיד בסוף כל החלטה היא שלנו ועלינו.      
    כמו שנאמר "אם אין אני לי מי לי" 
    זה הזמן לקחת אחריות על הגוף, על המחשבה, על האמונה שלנו.
    אם לא עשיתם את זה עכשיו, אז כדאי לכם לפני שיהיה מאוחר מדי. 
    לא מתוך פרנויה, אלא מתוך הבנה, שתכלס אף אחד לא באמת יודע,
    בטח שלא יודע באמת הכל.
    אם הפחד הוא השולט, ההגיון פוחת. 
    פחד, אם הוא לא מתוך סכנה חיים מיידית הוא לא מועיל. הרבה פעמים ההגיון מאבד שליטה, וקל לעשות שטויות.
    פתאום משום מקום קופאים במקום, או להפך ואנחנו מוצאים את האומץ לקפוץ לתוך הסכנה כדי להנצל או להציל, ומצליחים. מדובר בסכנה ממשית באותו רגע. נחש פעור לוע, ליד פעוט תמים.
    פחד מהעתיד הלא נודע, ממה שאולי יקרה.
    פחד מהמוות, שמה שלא נעשה, מובטח לנו שהוא יגיע.
    ממה יגידו, או מה יחשבו, פחד מלטעות.
    להשליך את הבעיות שלנו על אחרים, זה לא מועיל ואף מסוכן. ללכת לרופא ולתת לו לקבוע מה טוב בשבילך אחרי הכרות קצרצרה, גם כן נכנס לקטגוריה.
    אי אפשר לברוח לרופאים כדי שיעזרו לנו עם כל בעיה קטנה. מנסיון, אם רק נותנים לו, הגוף יודע לטפל בעצמו. לרוב כל מה שהוא זקוק לו חום, אהבה, הקשבה והמון סבלנות.
    אנחנו לא צריכים אנשי דת, כדי להתקרב למקור. 
    שנים מדברים על הפרדת הדת מהממסד, מהמדינה. לדעתי זה שולי, מה שכולנו צריכים זה להפריד את המקור, את אלוהים מהממסד שנקרא דת.
    והכי חשוב להחזיר את האחריות על מחשבותינו, הן שם לרשותינו. איך אנחנו משמשים בהן תלוי בנו.
    האמת טמונה בנו, אך צריך לפני כן להשליך את כל הדעות הקדומות שלנו. לגשת פנימה עם דף נקי.
    נסו. אין צורך בתנוחות מיוחדות, או תוספות לאווירה כמו נרות, קטורות, קריסטלים ושאר עזרים. גג דאגו לכם לדף ונייר, אבל ממש לא חובה. לשבת על הספה רגל על רגל, אפשר בזמן שעושים ספורט. ספורט, הליכה באוויר הצח, בזמן שמטאטאים את הרצפה. בזמן ששוכבים בשקט לפני השינה, או אחרי היקיצה. לא צריך זמן קבוע, או מוגדר. כל רגע בחיים הוא בעל פוטנציאל.
    תבקשו לדעת את האמת, ותנו למחשבותיכם לעשות את שלהן. כמו כל דבר, גם אם בהתחלה זה צולע, ככל שעושים, זה בא באופן טבעי.
    תסמכו על היקום שהוא שולח לכם את הכלים והשיעורים, שאתם אישית צריכים. גם אתם חלק מהתוכנית הגדולה.
    ה"גאולה" לא תגיע אלכם על ידי מישהו עושה ניסים ונפלאות. 
    "המשיח", זאת לא הבטחה לגואל שיציל את כולנו. מלך שיבוא למלוך על העולם ויביא שלום על כל עם ישראל.
    זה משהו שנמצא בתוך כל אחד מאיתנו. 
    השייכות למקור המשותף לכולנו.

    כולנו באים מאותו המקור. נשמע הגיוני?
    הגענו מאותו מקום, אך נפרדנו. עכשיו כל אחד צריך למצוא את דרכו חזרה, ולכל אחד יש את הדרך המיועדת רק לו.
    כך בכל מקרה אני מרגישה. והרעיון הוא שאתם לא אמורים לסמוך על מה שאני כותבת, או כל אחד אחר.
    עכשיו זה הזמן למצוא כל אחד עם עצמו, איך באמת נכון בשבילו לחיות, וכך אולי סוף סוף תגיע הגאולה האמיתית.
    סדר עולמי חדש שיהיה לטובתינו.


    אז שאלה אחרונה לסיום.
    איך נרגעים בתוך כל הטירוף הזה?
    לומדים לסמוך על עצמנו.
    איך?
    לומדים, נרגעים וממשיכים ולומדים.
    מנסיון למדתי, ככל שלומדים, מתחדדים החושים, וכך מתעוררים יותר ויותר מההיפנוט. מתבטל הכישוף, והפחד מתפוגג איתו.
    תבטחו באלוהים, אך תעזרו לו לעזור לכם.
    כמו כל דבר בחיים יש צורך באיזון. יש חשיבות להנות מהטוב שכבר יש, ולהודות על השפע, אך חשוב גם להמשיך ללמוד, ולחפש את האמת, כי הכישוף נמצא בכל מקום ומשתכלל. זאת הסיבה שלדעתי צריך להמשיך ולדאוג שהחושים שלנו ימשיכו להיות מחודדים.
    רק עם מודעות עצמית, והבנה, נוכל אנחנו, ליצור סדר עולמי חדש בשבילנו, ולבטל את הסיכוי לשלהם.



    בפוסט הזה תמצאו הרבה שאלות. התשובות הן בגדר רעיונות, הצעות לכיווני מחקר, וניחושיים אישיים. הכל כאן הוא לכאורה. על מנת לדעת מהי באמת האמת, כל אחד יצטרך לעשות את המסע שמתאים לו.

    הערות, הארות, תוספות, שאלות, הכל יתקבל בברכה.
    יש כאן מקום לכולם.
    אשמח אם יתפתח דיון, ודרכו להעמיק עוד על הנושא.
    תודה.  
    כדי לקבל עדכונים, אפשר לעקוב אחרי בטוויטר.
                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                רשימה מסודרת של השאלות, אפשר למצוא בתוכן עיניינים.

     

    תגובות

    הוסף רשומת תגובה

    פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

    שאלה 37 - למה דווקא 6 מיליון?

    שאלה 27 - העולם בטירוף, איך בכל זאת אני רגועה?

    שאלה 19 - האם יש קשר בין התפילין של היהודים לכעבה של המוסלמים?