שאלה 42 - מה המקור של האותיות הא׳ב׳, שלמדתי בכיתה א׳?

ככל שלמדתי הבנתי כמה אני לא יודעת. במקביל למדתי שמה שחשבתי שאני יודעת כנראה היה שקר, סילוף או סתם חוסר הבנה. כך הגעתי למצב שהבנתי, שעדיף לנקות לגמרי את הדף כדי שיהיה מקום לאמת. התחלתי לפקפק בידע ההכי בסיסי שלי, כמו מה המקור לשפת אימי. 

לשאלה הזאת הגעתי, בעקבות השאלה מאיפה הגיע הא׳ ב׳ שלמדתי בכיתה א׳.

לא הבנתי למה אני לא יכולה לקרוא את הכתב העברי הקדום, אך כן את הכתב הארמי.

אתחיל עם הכי בסיס. מה לויקיפדיה יש להגיד על ה אלפבית עברי שאני משתמשת לכתיבת הפוסט הזה: ״האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק, ומקורו בכתב הארמי.״ 

הכתב העברי הקדום והכתב הארמי התפתחו מאותו בסיס. הארמי התפתח מאוחר יותר, אך לא מהכתב העברי הקדום, אלא ישירות מהאלפבית הפיניקי.

האלפבית הפיניקי הוא האלפבית העברי-כנעני העתיק, התפתח מהאלפבית הפרוטו-כנעני, ונוצר סביב שנת 1050 לפנה"ס. הוא היה בשימוש הפיניקים לכתיבת שפתם, הפיניקית, שפה שמית צפונית. רוב האלפביתים המודרניים נשענים עליו, כולל האלפבית היווני, הלטיני, הערבי, הקירילי, העברי ועוד. 

האלפבית הפיניקי

אלפבית הפרוטו-כנעני: האלפבית הפרוטו-כנעני (בעבר כונה גם אלפבית פרוטו-סינאי^[1]) מציע שיטת כתיבה חדשה לחלוטין שלא הייתה ידועה באף אחד מהכתבים בני התקופה. מקורו של אלפבית זה הוא הכתב ההירוגליפי המצרי ששימש השראה וחומר גלם לממציאי הכתב הכנענים.

לפי הטבלה שהם מציגים בערך אלפבית הפרוטו-כנעני, אפשר להבין בטעות שהכתב הארמי התפתח מהכתב העברי הקדום, אך זה לא מציג תמונה נכונה למידע שהם משתפים.

הכנתי טבלה אחרת, לפי המידע שלהם.

הכתב העברי שאני כותבת בו כרגע, מופיע גם בספרי תורה, ושאר דברי קדושה, רק עם סגנון מושקע ומהודר.

אלפבית ארמי:

בלשון חז"ל ובעקבותיהם אף בספרות העברית הארכאית מכונה כתב זה בשם אלפבית אשורי, חילוף זה נגרם בשל כך שבתקופת בית שני נהגו היהודים לכנות את ארם בשם "אשור", משום שבשלהי ימיה הפכה ארם למחוז אשורי (ומכאן השם המודרני סוריה). באימפריה האשורית עצמה לעומת זאת הונהגה השפה האכדית בניב הצפוני (אשורית), ומערכת הכתב הייתה כתב היתדות השומרי.

הכתב הזה נקרא כתב אשורי, אך לרבים הוא מוכר יותר בשם אותיות סת"ם ויקפידה: אותיות סת"ם או כתב אשורי הוא גופן אותיות האלפבית של הכתב העברי.

המילה סְתָ"ם מורכבת מראשי תיבות של המילים ספרי-תורה, תפילין ומזוזות.

האקדמיה ללשון העברית. עברית – על שמה של לשוננו: בספרות חז"ל הכינוי הרווח ללשוננו הוא לשון הקודש, ואילו המילה עברית מציינת בה בעיקר את הכתב העברי הקדום (לעומת 'אשורית' – הכתב המרובע המוכר לנו כיום). במקומות אחדים במשנה ובתלמוד עברית היא שם של שפה, אך נראה שלא תמיד הכוונה לאותה השפה. 

אתר חדשות הר הבית, מָקוֹם בַּמָּקוֹם: דעץ או אשורי?:
התלמוד הבבלי (סנהדרין כא, ב) מספר שבתחילת ימי הבית השני שבי הגולה ששבו מבבל ודיברו ארמית הם שתרגמו לארמית את התורה וכתבו את התרגום בכתב האשורי. לבסוף נשמרה התורה בלשון העברית המקורית אולם המשיכה להיכתב בכתב האשורי:

מקובל לשייך את ההחלפה בין הכתבים לעזרא הסופר ויקיפדיה: ״שינוי הכתב העברי על ידי עזרא הסופר גרר משמעויות רבות בתחום הרוחני ובתחום והפוליטי. הכתב העברי הקדום נחשב אז לכתב קדוש מפאת היותו שפת התורה, ושינוי כתב זה גרר שינוי מעמד השפה, משפה הנחשבת שפה קדושה לשפה אשר משתמשים בה ביום יום.^[11]

הכתב העברי קדום נחשב לקדוש באותה תקופה, לכן כל דבר אשר נכתב בו נחשב לקדוש גם הוא. דבר זה גרר אל כתובות חסרי כל מעמד רוחני להפוך לבעלי מעמד דתי בגלל שינוי זה. זאת נטען בדברי הרמב"ם על שינוי הכתב. ניתן לראות כי המטבעות היו כתובים בכתב העברי, מה שסימל את שינוייה של מעמד השפה, מאחר שמטבעות הם דבר חולין אשר משמש את העם לשימושם היומיומי, ולא לדברי קדושה-כמו שהיה נהוג לכך לפני.^[12]

הכתב העברי הקדום העניק סמכות וחזות חיצונית של מסמך רשמי לחיבורים, במיוחד לספרי התורה. רק בתקופות מאוחרות יותר ניתן למצוא תפיסות שליליות על הכתב העברי, כאשר העיקרית בהם היא המחלוקת הדתית סביב כתב התורה: על שינוי כתב המקור שלה, ועל סיבות לשינוי.^[13]״

זה אולי לא נשמע עניין עקרוני, אבל מכיוון שידוע שמבחינת האמונה היהודית, לצורות של האותיות יש משמעות בפני עצמה, אז כן יש לזה משמעות.

קוצו של יוד, ויקיפדיה: התגים הם סימני ההיכר הבולטים ביותר של כתב סת"ם שבו נכתבים ספרי התורה ספרי הנביאים והמגילות. לפי ההלכה היהודית יש שני סוגי אותיות מתויגות, יש אותיות שמתויגות בשלושה תגין ויש אותיות המתויגות בתג אחד בלבד. בהלכה מובא הכלל הבא: האותיות שעטנ"ז ג"ץ מתויגות בשלושה תגין, בעוד שהאותיות חי"ה בד"ק מתויגות בתג אחד בלבד.

מאקו: הכל כתוב: מה המשמעות הנסתרת של האותיות בקבלה?: אחד התחומים המרתקים והמסעירים ביותר בחכמת הקבלה עוסק בסוד אותיות השפה העברית. לא פעם עולה התמיהה האם נכון לייחס כוחות רוחניים לצורות גרפיות אשר בסך הכל משמשות כלים לתקשורת מילולית וכתובה? יכול להיות שהן אוצרות בתוכן שפע מטה פיזי ואנרגיות שונות?

אתר הדברות, הכתב האשורי – מאין הגיע?: ״בתחילת הספר הובאו דברי הזוהר ששפת התורה וצורת אותיותיה בהן נכתבים ספרי-התורה, נקראים "לשון-הקודש" משום מקורם האלוקי. אולם רבים נבוכים בסיבת שמו הנוסף של כתב זה: "כתב אשורי" (או "אשורית"). מדוע הכתב האלוקי נקרא בשם זה? האם לא עולה מכך שמקור הכתב האשורי הוא באשור העתיקה, ואם כן, הרי אימצנו כתב של אחרים? או שמא ישנה כוונה אחרת למונח "כתב אשורי"?

ושאלה נוספת. לאורכו של כל ספר זה מבואר בהרחבה כי לחכמי הקבלה במשך כל הדורות ברור כאור היום שבאותיות הכתב האשורי נברא העולם. עיקרון זה הוא אחד היסודות עליהם עומד ספר הזוהר. האם גם אצל חכמי התלמוד והפשט הדבר מוסכם? הבה נלבן בע"ה את הדברים.״

כמובן שזאת שאלה שכבר נגעו בה על ידי חז״ל לפני מאות שנים. וכמו במקרים רבים, יש לחכמים ולרבנים פרשניות מפולפלות, שתפקידן לנסות להכניס הגיון בחוסר ההגיון הכל כך בולט. 

ויקישיבה - כתב עברי (עתיק): בגמרא ^[1] מבואר שאת הכתב שבידינו, המכונה "כתב אשורי", תיקן עזרא, ואילו עד ימיו הכתב היה כתב עברי, המכונה גם "כתב דעץ" או "רעץ". וזהו הטעם שכתב אשורי נקרא כך - משום שמקורו מאזור אשור, שהרי נתקן בעליית עזרא מבבל. היהודים קיבלו את תקנת עזרא, וכן עד ימינו אנו משתמשים בכתב אשורי, ואילו הכותים לא קיבלו את תקנת עזרא והמשיכו להשתמש בכתב עברי ^[2].

גמרא לא מפורש מהו הטעם שעזרא תיקן להשתמש בכתב אשורי, והמפרשים הביאו לזה חמישה טעמים שונים ^[3]:

1. מהר"ל: בארץ ישראל, ארץ העברים, השתמשו בכתב עברי, וכשגלו לאשור השתמשו בכתב אשורי.
2. ר"ן (בתוספת לטעם שהביא המהר"ל): בגלות בבל שכחו את הכתב והלשון הקודמים והתרגלו לכתב אשורי שהיה מקובל שם.
3. עיקרים: עזרא תיקן זאת זכר לגאולת בבל.
4. מהר"ם אלשקר: עזרא לא חידש זאת מעצמו אלא ע"י מלאך שנגלה אליו. דעה זו קיבלה חיזוק לאור ממצאי ד"ר יעקב גוגנהיים (ראו - תורה ומדע#פיזיקה סעיף ג- 'צורת האותיות שבלשון הקודש').
5. רד"ל: כדי להבדיל את ישראל מהכותים, ואכן הכותים המשיכו להשתמש בכתב העברי, כדלעיל.

אתר הדברות, שאל את הרב - הכתב העברי הקדום: כשברא הקב"ה את עולמו לא ברא אותה אלא בלשון הקודש. לשון הקודש כוללת -כרוב הלשונות-, כתב מיוחד ולשון מיוחדת ... כיון שחטאו בכוח אחדותם לדבר עבירה, ירד הקב"ה ובלל את שפת כל הארץ, משם נפצו על פני כל הארץ כשהם מחולקים לשבעים לשונות, ולא נשאר בידי הנפוצים לא הכתב הקדוש ולא הלשון הקדוש.

שני אנשים בעולם יצאו משם ולא השתתפו בעצת דור הפלגה, האחד היה אברהם אבינו [דור תשיעי לשם בן נח] שחי בדור ההוא, ומרד בנמרוד שביקש להמריד את כל העולם נגד הקב"ה, והשני היה אשור [בן שם בן נח] שיצא אף הוא ולא רצה להשתתף במרד הכללי, וככתוב בתורה (פרשת נח) מִן הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר, ופי` חז"ל ""כיון שראה אשור את בניו שומעים לנמרוד, ומורדים במקום לבנות המגדל, יצא מתוכם, אמר, היאך אני דר בין הרשעים הללו, והלך לו, שנאמר מן הארץ ההוא יצא אשור", אולם קיימת עדיפות ברורה לאברהם שהלך לעשות נפשות לדת האמת, וגייר הרבה גרים תחת כנפי השכינה, ואשור רק יצא משם ולא השתתף בעצתם, אך לא ניסה לעשות נפשות להקב"ה. ולכן מאחר ושני אלה לא השתתפו בעצת החוטאים, נתן הקב"ה את שכרם בכך שנתן את הלשון הקדוש לאברהם וזרעו, וכן היו מדברים אבותינו הק` בשפת לשון הקודש כמפורש בהרבה מקומות, אולם הכתב הקדוש ניתן כשכר ל`אשור`, והאומה שיצאה ממנו [שמלכותם הייתה בעיר בירתם נינווה שעל שפת נהר פרת מול העיר `מוסול` שבעיראק כיום] הם השתמשו בכתב הקודש הזו שבה נברא העולם.

...אחרי גלות עשרת השבטים על ידי סנחריב מלך אשור וחורבן בית ראשון תמה זכותו של אשור, האומה עברה מן העולם בחורבן נינווה שהייתה ארבעים שנה אחרי הנבואה על חורבן אשור שניבא הנביא יונה, אז זכו בני אברהם אבינו גם בכתב הקדוש שלא היה בידיהם קרוב לאלף שלש מאות שנה, ואז כשעלו בני ישראל לירושלים אחרי גלות בבל התנבא עזרא הסופר שהגיע הזמן להתחיל בשימוש בכתב הקודש הנקרא `כתב אשורי` על שם מקורו עד הזמן ההוא, והפסיקו מלהשתמש בכתב העברי בכתבי הקודש, ובסת"ם, והוא הטעם לשמו של עזרא `הסופר`, מכיוון שהוא היה הסופר הראשון שחידש לכתוב התורה בכתב האשורי.

אלפבית שומרוני, ויקיפדיה: ״מהכתב העברי הקדום התפתח ההכתב השומרוני במסורת חז"ל: על הרפורמה בכתב העברי, שהתרחשה לאחר מרד בר כוכבא, שבמהלכה זנחו היהודים את הכתב העברי הקדום כליל (אשר מאז שבי ציון בתקופה הפרסית הוא שימש רק לצורכי פולחן או לביטוי לאומיות) ועברו להשתמש באלפבית הארמי המרובע, ואילו השומרונים חזרו להשתמש בכתב העברי הקדום (וזנחו את השימוש בכתב הארמי המרובע ה"יהודי", אשר אף הוא היה בשימוש יומיומי אצלם בתקופה הפרסית והרומית הקדומה)^[1], מסופר בתלמוד הבבלי...  תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"א, עמוד ב'

סנהדרין כ״א ב

התורה ניתנה בלשון הקודש ובלשון ארמית

אמר מר זוטרא ואיתימא [=ויש אומרים] מר עוקבא: בתחילה ניתנה תורה לישראל בכתב עברי ולשון הקודש, חזרה וניתנה להם בימי עזרא בכתב אשורית ולשון ארמי. ביררו להן לישראל כתב אשורית ולשון הקודש, והניחו להדיוטות כתב עברית ולשון ארמי. מאן [=מיהם] הדיוטות? - אמר רב חסדא, כותאי [כך כינו חז"ל בזלזול את השומרונים (כותים)].

מי הם הכותים?

גרסה אחת טוענת שהם לא יהודים.

כותים, ויקישיבה: 

הכותים, המכונים גם "גרי אריות", אינם יהודים לפי מסורת ישראל. מוצאם הוא מאשור כפי שמסופר בספר מלכים. בימי הבית השני עזרא הסופר ציווה על ניתוק מהם והיו מלחמות בינם לבין היהודים, עד אשר הורקנוס המלך מבית חשמונאים החריב את מקדשם בהר גריזים . בהמשך היה קשר רופף בין שני העמים. לאחר חורבן הבית השני הם נשארו בחבל ארץ שומרון, בעיר בשכם. הם סבלו קשה מרדיפות ומספרם פחת לפי המשוער ממיליון נפש למאות בראשית המאה ה-20. היהודים נהגו לסייע להם בקיומם.

השומרונים מכנים עצמם "שומרים" - דהיינו הם אלה אשר "שמרו" על המסורת היהודית המקורית מימי יהושע בן נון, עת התפרדו מהם שאר שבטי ישראל. הם סבורים שהם צאצאי שבטי אפרים ומנשה ובתוכן יש אפילו בני שבט לוי ולא צאצאי האשורים. כל האמור בבמקורות היהודיים על הכותים אינו מקובל עליהם ובהזכרתם הם רואים עלבון.

גרסה אחרת טוענת שהם צאצאים של עם שהתגייר אך לא עד הסוף, ולכן הורחק.

השומרונים בהלכה, ויקיפדיה: בהלכה נקבע לשומרונים, המכונים בספרות חז"ל בשם כותים, מעמד מיוחד, שכן לפי המקרא וספרות חז"ל הם צאצאי עם שהתגייר אך לא זנח את דתו האלילית, ולאחר דורות הורחק מהיהדות.

גרסה אחרת טוענת שהם התושבים היהודים שלא הוגלו, ונשארו ביהודה. הם נקראים בספר עזרא, צרי יהודה ובנימין.

שומרונים: סברה נוספת אודות מוצאם של השומרונים, באה גם כן מן הכתוב. בספר עזרא, מסופר על הצהרת כורש, שבה כורש מלך פרס נותן את האפשרות ליהודי הגולה לחזור אל ירושלים ולהתחיל בבניית בית המקדש השני (שיבת ציון). שבי ציון נתקלו בבעיה אל מול צרי יהודה בנוגע לאחריות על בניית המקדש.

צרי יהודה, לפי הפרשנות, הם אותם התושבים שלא הוגלו לבבל בתקופת חורבן בית המקדש הראשון. כזכור, הבבלים לא הגלו את כל תושבי יהודה, אלא השאירו את דלת העם בארץ (שיטת ההגליה הבבלית). כיום מובאת הפרשנות שאותם התושבים שלא הוגלו לבבל ונשארו ביהודה, הם השומרונים בימינו, הקרויים בספר עזרא "צרי יהודה ובנימין".

הספרייה הוירטואלית של מטח - מי הם "צרי יהודה ובנימין" מחבר: בן ציון לוריא

תקציר "צרי יהודה ובנימין" הנזכרים בעזרא , הם מנהיגי בני יהודה ובנימין שלא יצאו לגולת בבל, כלומר "שרי יהודה ובנימין". המאמר מציע כי השינוי מ"שרי" ל"צרי" מבטא את האופן שבו התיחסה מנהיגות שבי הגולה ליושבי הארץ.

לסיכום, מדובר בפירושים ופילפולים ממקורות שונים, דתיים, או חילונים, עדיין כולם מאשרים כמה דברים חשובים. 

- הגולים מבבל, הם אלו שהביאו איתם את הכתב האשורי. 

- הכתב העברי של היום לא פותח מהעברית הקדומה.

- מהכתב העברי התפתח אלפבית שומרוני

כל זה הוביל אותי לבדוק איך נשמעת השפה השומרנית.

השומרונים בהר גריזים - חג סוכות

לא הופתעתי לגלות, שאני לא מבינה את מה שהם כותבים וגם לא את מה שהם אומרים. 

לסיכום, הגולים מבבל הביאו איתם את השפה הארמית, את האלפבית האשורי, את שמות חודשי השנה ללוח שנה חדש שהם המציאו [אפשר למצוא על זה בשאלה 3 - מה משמעות שמות החודשים בלוח השנה העברי]. הם הוסיפו חגים, ערכו וצינזרו ספרים.

אז יש סיכוי שהם גם החדירו שפה חדשה לשפתינו.

אולי זה לא מרגיש השאלות האלו לא מקרבות אותי אל האמת, אבל כן זה מרגיש שהן עוזרות לחשוף את השקר.

בפוסט הזה תמצאו הרבה שאלות. התשובות הן בגדר רעיונות, הצעות לכיווני מחקר, וניחושיים אישיים. הכל כאן הוא לכאורה. על מנת לדעת מהי באמת האמת, כל אחד יצטרך לעשות את המסע שמתאים לו.

הערות, הארות, תוספות, שאלות, הכל יתקבל בברכה.

יש כאן מקום לכולם.

אשמח אם יתפתח דיון, ודרכו להעמיק עוד על הנושא.

תודה.  

כדי לקבל עדכונים, אפשר לעקוב אחרי בטוויטר.

https://twitter.com/rakefetshoelet

רשימה מסודרת של השאלות, אפשר למצוא בתוכן עיניינים.