שאלה 41 - האם אני פמיניסטית?

האם אני פמיניסטית?

לא.

היום אני עונה בלי היסוס, לא.

פעם הייתי עונה בלי היסוס כן.

 הייתי צריכה לעבור תהליך, כדי להבין שאני לא ממש.

הייתי צריכה להמשיך לעבור תהליך, כדי שאוכל לענות לא מוחלט ובלי היסוס.

לעומת זאת, לא הייתי צריכה לעבור תהליך, כדי להבין שאני כן פמיניסטית. 

אין לי ספק איך זה קרה. זה קרה ברגע. ברגע שהבנתי את פירוש של המילה פמיניזם. הבנתי את השימוש שנעשה בו על מנת לתאר אידאולוגיה, תפיסת עולם שתומכת בשיוויון זכויות של נשים, וכך כונו התנועות שקידמו את התפיסה הזו.

אפשר להבין בקלות, מדוע התחברתי לרעיון כל כך בקלות. 

גדלתי על הרעיון שפעם היה נורא, שהנשים היו במעמד נמוך מהגברים. שהנשים היו נשלטו על ידי הגברים. לא הייתה להן זכות הצבעה. 

התמונה שנוצרה בדמיוני כילדה הייתה של חיים אפורים של נשים עקרות בית, לבושות עם סינר, מחכות לבעל עם ארוחה חמה, וקופצות לעזור לו לחלוץ את נעלי החוץ לנעלי הבית. ומבמקביל התיאור של חיי הרווקות היה נשמע קשה בפני עצמו, כי פחות אפשרויות טובות לפרנסה היו פנויות לנשים. 

לא משנה מה עלה בגורל האישה, היה לה ממש קשה.
כילדה, כנערה, כאישה צעירה, זה היה נשמע ממש נורא. ברור שאני רוצה זכות בחירה. ברור שאני רוצה אני שיוויון זכויות. ברור שזה לא פייר שלגבר מותר, ולנשים אסור. 

ברור למה היה לי ברור מהרגע הראשון שאני פמיניסטית.

בכל אופן היה לי ברור, עד שהחיים הובילו אותי לשאול שאלות, ולהבין שזה בכלל לא ברור.

אחת מהשאלות האלו עלתה לי, בסביבות הזמן שקיבלתי צו גיוס. לראשונה הצלחתי לקלוט את הצביעות, שלא הייתי מודעת שהייתה קיימת בתוכי.

 אם אני רוצה להיות אמיתית עם עצמי, שיוויון זכויות אמור להביא איתו גם שיוויון חובות. 

אם אני רוצה להיות אמיתי עם עצמי אז שמחתי שאני לא צריכה לשרת שלוש שנים, ואז כל שנה מילואים עד גיל 40. היה לי טוב שלא נדרש ממני להיות בחזית של איזושהי מלחמה. ריחמתי על הגברים, אבל שמחתי על מזלי הטוב. 

לא רציתי גם ככה להתגייס, אבל זאת היתה חובה. מה שכן שמחתי בליבי שלפחות, בגלל שאני אישה, זה פטר אותי מהחובה להיות בתפקיד קרבי. זאת הייתה הקלה גדולה מהצד שלי.

הבנתי עם עצמי, שאם היו שואלים אותי מה אני מעדיפה זכות בחירה אבל בהתאם חובה להלחם, או אפילו רק להתגייס,  או לוותר על הזכות בחירה ולקבל שחרור במיידי מהעול הזה, אז הייתי מוותרת בכיף על זכות הבחירה. 

גם ככה עוד לפני כבר הרגשתי שבחירות זה בדיחה. הייתי רואה את ההורים מתרגשים לפני הבחירות, ואז שוב פעם מתאכזבים ומקללים, ואז שוב מתרגשים, ואז מגלים שעבדו עליהם

לא צריך להיות מלומד יותר מדי, או עם ניסיון חיים עשיר בשביל להבין שמערכות הבחירות הן בסך הכל הצגה, של אנשים רודפי כסף וכוח. לא האמנתי שהפיסת דף שאכניס לקלפי, באמת תשנה משהו.

בזמני התחילו נשים להאבק כדי להתקבל לתפקידים קרביים, במקביל ראיתי הרבה יותר גברים, שהיו צריכים להאבק בממסד כדי לא להיות בקרבי. יכולתי להבין את הגברים האלו, הרבה יותר מהנשים. 
בגלל זה אף אחת לא מעיזה להציע להלחם שלנשים תהיה אותן חובות צבאיות כמו לגברים. שלוש שנים, מילואים. שמירות, מלחמות. גם ככה רוב הנשים לא היו זורמות עם כזאת מחאה. אין לי שום בעיה להודות, שהייתה לי המון הודיה שלא נדרש ממני לצאת למלחמה.

מאוחר יותר למדתי, שאכן בעבר היה חשש אצל חלק מהנשים, שאם יתנו להם זכות הצבעה כמו לגברים, ידרשו מהן את אותן חובות. כמו גיוס. זה ממש לא התאים להן, והן לא מצאו שום סיבה לסכן את עצמן בשביל זכות בחירה. החשש שלהן התגשם רק במדינת ישראל. יצא שזאת המדינה שבה אני נולדתי, ולכן על הנורמה הזאת חונכתי, והייתי מחוייבת על פי חוק, להתגייס כאשר יודיעו לי. וכך יצא שלצבא כן גייסו אותי, אבל את זכות הבחירה, בחרתי לא לממש.

השתחחרתי מהצבא, וסוף סוף הייתי אישה חופשיה.

הרגשתי שאני יכולה לעשות מה שאני רוצה, אבל קודם הייתי צריכה להחליט מה לעשות.

 מהר מאוד למדתי שהרבה יותר קל לי לדעת מה אני לא רוצה לעשות.

אחד הדברים שהכי ידעתי זה שאני לא רוצה להמשיך לבלות את זמני במוסדות חינוך, גם אם הם נקראים גבוהים. הספיקו לי ימי בית הספר התיכון, בשביל לדעת בוודאות שממש אין לי חשק לחשוף את עצמי בהתנדבות ללחץ הנפשי שנגרם  משיעורים, עבודות ומבחנים.

בלי קשר, גם ככה לא ידעתי מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי, אז איך אני יכולה בכלל לדעת מה מתאים לי ללמוד.

נראה לי הזוי לבזבז כסף, הרבה כסף, והרבה זמן, כדי לקבל אישור מהממסד לעבוד בתחום מסוים, שאני אפילו לא יודעת באיזה לבחור.

ההחלטה לא לבחור, ולזרום עם החיים, ובדיעבד זאת הייתה אחת ההחלטות הנכונות שלי כבחורה צעירה ומאוד תמימה. ההחלטה הזו הייתה התרסה כנגד מה שחונכחתי עליו.

בגדול, המסר שקיבלתי הוא שבלי תואר, או לפחות תעודה מקצועית אין לי סיכוי לחיות חיים הגונים. זאת אומרת שבלעדי זה לא תהיה עבודה הגונה עם משכורת טובה שתספק חיים הגונים.

כמו כן, החדירו לי שאני יכולה לעשות מה שאני רוצה אם רק אשקיע בלימודים. החברה עוד שובנסטית, אבל ככל שנתרבה זה ישתנה באופן טבעי, ואם לא נשתמש בחוק להכריח אותם.

במקביל מגיל צעיר קיבלתי מסרים מכל כיוון, שקריירה חשובה כמו, או אף יותר ממשפחה. אפשר להגיד ששיננו לי באופן קבוע, עד כמה זה מסוכן להיות תלויה בגבר. דאגו לכך שאהיה מודעת לכמות מקרים שנשים נדפקו על ידי הבעלים שלהן. המון סרטים וספרים על בעלים רעים שעזבו את נשותיהן כדי להתחתן עם צעירות. דוגמאות ששמעתי סביבי מהמבוגרים. סיפורים על גברים שטיפחו את עצמם אחרי הגירושים, ולא התעניינו ברווחת הילדים שלהם, ובטח לא לאקסיות. סיפורים על נשים שנשארו עניות אחרי הפרידה,תקועות בלי קורות חיים מספקים להשגת עבודה מעניינת ומרוויחה. 

בגדול, המסר היה שנשים נדפקו ועדיין נדפקות על ידי הפטריארכליות הידועה לשימצה, והדרך לשמור על עצמנו זה על ידי טיפוח קריירה ראויה.

I think every intelligent woman should have a career. Bonita Granville

"טרם שמעתי גבר המבקש עצה כיצד לשלב נישואין וקריירה." ~ גלוריה סטיינם

זה הגיע למצב בימינו שאפשר למצוא משפטים ״מאחורי כל אישה מצליחה יש את עצמה״

אבל זה לא הרגיש לי נכון. לא היה לי צורך, או רצון להשקיע יותר מדי במה שהם מגדירים כקריירה.

ומה זה בכלל קריירה?

השאלה הזו עלתה לי כאשר קראתי משהו באנגלית נתקלתי במילה, והמשמעות שהכרתי לא הסתדר לי עם המשפט. התרגום שיצא לי גילה עולם חדש לגביה.

לפני זה אבל אתחיל ע מה המשמעות של המילה קריירה בעברית.

לפי ויקיפדיה קריירה: ״קריירה היא סדרה רצופה של משרות המרכיבה את חיי העבודה של אדם מסוים. אפשר שתהיה לאדם קריירה גם בתחביב, כגון ספורט או מוזיקה, אך בעיקר מתייחסת 'קריירה' לסדרה של עבודות או משרות מהן האדם מתפרנס.״

לפי מילוג קרירה: ״מסלול מקצועי״

מילון אבניאון קַריירה, קַרְיֵרָה [מש], מפרט הרבה יותר, לדוגמא ״(בּהרחבה) התקדמוּת מַרשימה בעבודה; הצלחה בתחום העיסוק; התבלטות בתחום: הוא עשה קריירה מופלאה״

ואף מוסיף גם שקריירה זה מסלול למרוצי סוסים. זה היה חדש לי, אז מיד בדקתי. 

אז איך כל זה קשור לאיך מתרגמים לאנגלית קריירה?

לתרגם מעברית זה קל career. זאת האופציה היחידה שעולה על הדעת, וגם באינטנרט.

מקור המילה career הוא mid 16th century (denoting a road or racecourse): from French carrière, from Italian carriera, based on Latin carrus wheeled vehicle.

Online Etymology Dictionary

career (n.)
1530s, "a running (usually at full speed), a course" (especially of the sun, etc., across the sky), from French carriere "road, racecourse" (16c.), from Old Provençal or Italian carriera, from Vulgar Latin *(via) cararia "carriage (road), track for wheeled vehicles," from Latin carrus "chariot" (see car). Sense of "general course of action or movement" is from 1590s, hence "course of one's public or professional life" (1803).

career (v.)
1590s, "to charge at a tournament," from career (n.). The meaning "move rapidly, run at full speed" (1640s) is from the image of a horse "passing a career" on the jousting field, etc. Related: Careered; careering.

מרוץ סוסים, מרוץ עכברים מה ההבדל? אין. בגדול זה דרך להמנע מלהגיד את האמת, לרבים החיים הם בעצם מרוץ, והמרוץ הזה הו מרוץ אנושי

למה שאני ארצה להכנס למרוץ עכברים הזה?
לא רק שנשים לא צריכות לחיות בסגנון הזה, גם גברים לא צריכים לחיות ככה.

אנחנו לא אמורות לשאוף לשיוויון זכויות עם הגברים. אני בכל אופן לא מוצאת את הזכויות שלהם בכלל לא מפתות

״ובגן ילדים הרעיון היה לדחוף הלאה, כדי שתוכל להכנס לכיתה א׳, ואז לדחוף הלאה כדי להכנס לכיתה ב׳, כיתה ג׳ וכך הלאה, למעלה למעלה, ואז אתה הולך לתיכון, וזה מעבר גדול בחיים, ועכשיו הלחץ נכנס, ואתה צריך להגיע קדימה, אתה צריך להעלות בציונים, וסוף סוף להיות טוב מספיק כדי להגיע לקולג׳. ואז כשאתה מגיע לקולג׳, אתה עדיין הולך שלב אחרי שלב, שלב אחרי שלב, למעלה לרגע הגדול שאתה מוכן לצאת לעולם. ואז כשאתה יוצא לעולם המפורסם הזה, מגיע המאבק להצלחה במקצוע עסקי [= profession of business] ושוב נראה שיש סולם מולך, משהו שאתה כל הזמן מגיע אליו. ואז, פתאום, כשאתה בערך בן 40 או 45, באמצע החיים, אתה קם יום אחד, ואומר, אה׳ . הגעתי. ואני מרגיש דיי אותו הדבר, כמו שתמיד הרגשתי. למעשה, אני לא בטוח שאני לא מרגיש קצת מרומה. בגלל, אתם רואים, זה בגלל שעבדו עליכם. אתם תמיד חיים למקום שאתה לא נמצאים בו. 

״זה המירוץ עכברים, לחשוב שתגיעו לאן שהוא. תסובב את הגלגל הזה, בייבי....״

===

את המילה קריירה מתרגמים לאנגלית career.

כאשר מתרגמים career לעברית, מקבלים עוד משמעות. 

׳מהלך חיים׳. 

מהלך חיים יכול להיות דתי, או חילוני, או רוחני עצמאי. מהלך חיים בורגני או היפי. זה יכול להיות מהלך חיים ממסדי, או אנרכיסטי. זה יכול להיות מהלך חיים קרייריסטי.

בכל אופן, קרירה זאת לא המילה הראשונה שעולה לראש, כאשר חושבים על צמד המילים האלו. גם לא פרנסה או מקצוע. 

 מילון אבניאון מהלך חיים [עח]: ״מהלך הקיום, כלל הפעולות והאירועים שבניסיון אישי של אדם (בלועזית: ביוגרפיה)״

מהלך חיים נרדפות וניגודיםבִּיוגרַפיה , תולדות חַיִים , פָּרָשַת חַיִים

אין אזכור ספציפי על פרנסה, או התמחות או התמקצעות. מדובר כלל הפעולות האירועים שבניסיון אישי.

פָּרָשַת חַיים [עח]: ״תולדות אדם, סיפור חיים״

אז בעצם מילה שמתייחסת על החיים כמכלול, נהפכה לתיאור של מסלול למירוץ סוסים.
האם בגלל זה החיים המדורנים מנוהלים בקצב כל כך מהיר?
אני חושבת שצריך לקחת פסק זמן מאותו מרוץ אנושי, כדי להבין את המהות בהבדל. יש גם אפשרות שלא סתם נוצר הבלבול, מדובר רק בעוד תרמית. למילים יש כוח, ואם החליפו לנו את משמעות המילה מזאת המקורית, אנחנו משדרים שונה מהתדרים המקוריים. חוסר איזון, שהגיע הזמן לשים לב אליו ולמצוא את האיזון.

מה שהבנתי עם הזמן זה שהפמיניזם לא חותר לשיוויון, ולהכרה בחשיבות של שני המינים. במקום זה הרגשתי שמנסים להפוך אותי לגברית. שמנסים לדחוף אותי לתחרות תמידיתֿ, כדי להוכיח כמה אני טובה כמו או אפילו יותר מהגברים. 

הן לא שינו את סגנון הממסד, במקום זה הן השתנו, כדי להתאים את עצמן לחוקי המשחק האכזרי. התוצאה היא שגברים ונשים סובלים יותר ויותר מהמרוץ הזה.

הפמיניזם לא באמת משנה את כוחו של הממסד, הוא מחזק אותו.

אז אני לא פמיניסטית, אבל כן יש לי תפיסה נשית, ומסתבר שזה הפרוש המילולי של המילה פמיניזם
ויקיפדיה: 
פמיניזם (מהמילה הצרפתית féminin, שפירושה אישה או נקבה ו-ism שפירושה תפיסה) 

 עם המשמעות הזאת אני יכולה יותר להתחבר.

אני לא פמיניסטית, אבל יש לי תפיסה נשית, עניין דיי מובן מאליו, מעצם העובדה שגופנית אני בנויה כאישה. ניסיתי להתכחש לזה, אז החיים התאמצו דיי הרבה להוכיח לי שזה משהו שאני לא יכולה לברוח ממנו.

קבלת המחזור בפעם הראשונה, נער או גבר לא יכולים להבין כמה זה משנה את התודעה.
לא מדובר ברק כמה ימים של דימום, מדובר על ימים אחרים בהם חוששים שפתאום יגיע הדימום במקום הכי לא נכון. לא נראה לי שיש אישה שלא קרה לה שהיא הייתה תקועה, כי בדיוק האמצעים החיוניים נשכחו בתיק אחר בבית. כאישה בוגרת מילא, אבל לנערה צעירה זה דיי טראומתי. מסביר גם למה, כאשר ילדות עוברות לשלב הנערות הם נוטות להיות פחות הרפתקאניות מנערים.

אז נראה לי שעדיף להפסיק להלחם בטבע ולהבין שאנחנו לא דומים, ולהבין גם שאנחנו לא יריבים. שיתוף פעולה של השוני ביננו, הוא זה מה שבאמת יכול ליצור הרמוניה משפחתית וחברתית. אין תפיסה יותר טובה. ובטח שאין צורך, וזה אפילו מסוכן, להיות בתחרות ויריבות. 

ההבנה שלי היא שיש צורך להכיר ולכבד שיש תפיסה גברית, ויש תפיסה נשית, ושצריך לפתח ולעודד את הצדדים הטובים שבתפיסות האלו.

אנחנו אמורות לשלב את כוחותינו עם הגברים, רק ככה ביחד נוכל לשפר את התנאים של כולנו.


הערות, הארות, תוספות, שאלות, הכל יתקבל בברכה.
יש כאן מקום לכולם.
אשמח אם יתפתח דיון, ודרכו להעמיק עוד על הנושא.

תודה.  

כדי לקבל עדכונים, אפשר לעקוב אחרי בטוויטר.

רשימה מסודרת של השאלות, אפשר למצוא בתוכן עיניינים.


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

שאלה 30 - האם אלוהי ישראל מייצג את כוחות האור או את כוחות הרוע?

שאלה 37 - למה דווקא 6 מיליון?

שאלה 26 - האם העם העמלקי הושמד סופית, או כמו היהודים הוא עדיין חי וקיים?