שאלה 34 - מי ניקד ראשון את התנ״ך?
האם זה בכלל חשוב?
לדעתי כן. מאוד.
אחד מהדברים שהובילו אותי לחשוב כך, היה פסוק מהתנ״ך.
״ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן״
אני לא זוכרת בעל פה את התנ״ך, לכן כשקראתי את המילה ׳למלך׳, הבנתי אותה כ׳למֶּלֶךְ׳. יש סיכוי גדול שאני לא היחידה.
זהו הנוסח מנוקד המקובל, ויקרא פרק כ
2 וְאֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר, אִישׁ אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן־הַגֵּר הַגָּר בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ מוֹת יוּמָת; עַם הָאָרֶץ יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן׃
בתרגום לאנגלית, זה מתורגם ל Molech:
Again, thou shalt say to the children of Israel, Whosoever he be of the children of Israel, or of the strangers that sojourn in Israel, that giveth any of his seed unto Molech; he shall surely be put to death: the people of the land shall stone him with stones.
Molech ויקיפדיה:
״Moloch (/ˈmoʊlɒk/; Masoretic מֹלֶךְ Mōleḵ; Ancient Greek: Μόλοχ, Latin: Moloch; also Molech or Molek)״
Traditionally, Moloch has been understood as referring to a Canaanite god.[
תרגום שלי: ״בהתאם למסורת, מולך הובן ככוונה לאל כנעני״
מולך ויקיפדיה:
״מֹלֶךְ הוא מונח המופיע במקרא בהקשר לפולחן אלילי בשני הקשרים שונים. האחד, פולחן כלשהו הכרוך ב"העברת הבנים באש". על פי הפירוש המקובל, הכוונה לקרבן אדם. לפי גישה אחת במחקר, מולך הוא שמו או כינויו של האל שלכבודו נערך פולחן זה; ולדעה אחרת, זהו מונח המתייחס לאופן ביצוע הפולחן.[1]״
מֹּלֶךְ מוזכר כמה פעמים במקרא, ואחד האלים המוזכרים תדיר בתאוריות קונספירציה.
זה גרם לי לחשוב ולשאול, האם יכול להיות שזאת טעות, אולי אפילו טעות מכוונת.
למדתי מספיק על ההיסטוריה של עריכת נוסח המסורה, כדי לדעת שזה מאוד אפשרי.
נשארתי עם השאלה הזאת הרבה זמן, והאמת לא חשבתי שיש לי דרך לגלות אם אכן זה כך, אבל בעקבות כתיבת הבלוג עלה לי רעיון לבדוק איך זה מופיע בתרגום השבעים
ויקפדיה: הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה. בתחילה תורגמו חמשה חומשי תורה על ידי יהודים וכעבור 350 שנה תורגמו ספרים מקראיים אחרים על ידי הנוצרים. בראשיתו, התרגום נועד לשמש את היהודים דוברי-היוונית באגן הים התיכון, בייחוד באלכסנדריה.
מכיוון שהניקוד הופיע מאות שנים אחר כך, חשבתי שיהיה מעניין לבדוק איך תרגמו את ׳למלך׳ בתרגום היווני. אולי אמצע שם ניסוח אחר בתרגום ליוונית, ואז זה מאשר שהיו יהודים בעבר, שקראו אחרת את המילה. אם לא, אז לא. עדיין השאלה תשאר פתוחה.
ניקוד ויקיפידיה: ״השימוש בניקוד החל בימי הביניים... בימי הביניים התקיימו בעברית ארבע שיטות ניקוד זו לצד זו: הַטַּבְרָנִית, הבבלית, הארצישראלית, והארצישראלית-טברנית. שיטות אלו שימשו בעיקר לניקוד הטקסט המקראי, אך גם לניקוד טקסטים של משנה, תלמוד, ותרגומים לארמית למקרא. ... בשל נסיבות היסטוריות, בעברית בת ימינו משתמשים בסימנים הגרפיים של שיטת ניקוד אחת (השיטה הטברנית) כדי לסמן את ההגייה העומדת מאחורי שיטת ניקוד אחרת (השיטה הארצישראלית). המשמעות היא שיש חוסר התאמה בין ההגייה לבין השיטה לסימונה.
קודם כל בדקתי את התרגום לאנגלית מהנוסח היווני.
2 Thou shalt also say to the children of Israel, If any of the children of Israel, or of those who have become proselytes in Israel, who shall give of his seed to Moloch, let him be surely put to death; the nation upon the land shall stone him with stones.
Thou shalt also say to the children of Israel, If there shall be any of the children of Israel, or of those who have become proselytes in Israel, who shall give of his seed to Moloch, let him be surely put to death; the nation upon the land shall stone him with stones.
2 Thou shalt also say to the children of Israel, If [there shall be] any of the children of Israel, or of those who have become proselytes in Israel, who shall give of his seed to Moloch, let him be surely put to death; the nation upon the land shall stone him with stones.
שינויים קלים בתרגום, אבל כולם מסכימים עם מולך. כולם חוץ מאחד. הייתי מאוד מפותעת שדווקא זה מה שהופיע בתוצאה הראשונה בגוגל. תוצאה שאימתה לי שיש סיכוי שחושי היו נכונים.
כאן, במקום מולך, תרגמו את זה ל ruler, שליט או מושל.
מכיוון שמדובר רק בנוסח אחד, עלה לי הרעיון להשתמש בטכנולגיה שנמצאת ברשותי לנסות למצוא את המילה המדוברת בתוך הנוסח היווני.
בויקפדיה היה כתוב Ancient Greek: Μόλοχ.אז ניסתי למצוא את המילה בפסוק המדובר.
2 καὶ τοῖς υἱοῖς ᾿Ισραὴλ λαλήσεις· ἐάν τις ἀπὸ τῶν υἱῶν ᾿Ισραὴλ ἢ ἀπὸ τῶν γεγενημένων προσηλύτων ἐν ᾿Ισραήλ, ὃς ἂν δῷ τοῦ σπέρματος αὐτοῦ ἄρχοντι, θανάτῳ θανατούσθω· τὸ ἔθνος τὸ ἐπὶ τῆς γῆς λιθοβολήσουσιν αὐτὸν ἐν λίθοις.
השם מולך לא מופיע. אז ניסיתי כיוון אחר. גוגל תרגום לא הצליח לתרגם את רוב המילים, אבל מצאתי אתר שכן.
בעזרתו הצלחתי לתרגם את המילה שמאשרת את חשדותיי.
ἄρχοντι : ruler, commander, official, prince
בשביל להיות בטוחה שאני לא טועה, החלטתי לבדוק כמה מילים לפני ואחרי כדי להבין את המיקום שלה במשפט.
᾿Ισραήλ, ὃς ἂν δῷ τοῦ σπέρματος αὐτοῦ ἄρχοντι, θανάτῳ θανατούσθω
Ισραήλ - Israel
ὃς - who
ἂν - if anyhow
δῷ - he should give
τοῦ - of the
σπέρματος - sperm
αὐτοῦ - hia
ἄρχοντι
θανάτῳ - death
θανατούσθω - to put to death by sentence
ביוונית מודרנית המילה נכתבת שונה αρχοντι וזה מתורגם ל- lord , אדון.
אז אין מולך, ואין מלך אבל יש אדון, מושל וכדומה.
באותו פרק מולך מופיע עוד 3 פעמים מולך, פעמיים מהם, בפסוק ג׳, וד׳, למולך, שמתורגם ליוונית - ἄρχοντι, והתרגום לאנגלית הוא Moloch. . בפסוק ה׳ כתוב הַמֹּלֶךְ, מתורגם ביוונית ל- ἄρχοντας , ומתורגם לאנגלית, princes, נסיכים. בכל מקרה זה מה שמופיע בתרגומים שבדקתי, חוץ מהתרגום שלא מופיע בו מולך, שם בכל הפסוקים זה מתורגם ל rulers, בעברית, שליטים, או מושלים.
3 And I will set my face against that man, and will cut him off from his people, because he has given of his seed to Moloch, to defile my sanctuary, and profane the name of them that are consecrated to me. 4 And if the natives of the land should in anywise overlook that man in giving of his seed to Moloch, so as not to put him to death; 5 then will I set my face against that man and his family, and I will destroy him, and all who have been of one mind with him, so that he should go a whoring to the princes, from their people.
בדקתי גם פסוק אחר מויקרא פרק יח׳: ״כא וּמִזַּרְעֲךָ לֹא-תִתֵּן לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ וְלֹא תְחַלֵּל אֶת-שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְהוָה.״
21 And thou shalt not give of thy seed to serve a ruler; and thou shalt not profane my holy name; I am the Lord.
במקרה הזה, מולך מתורגם לשליט.
כנראה שמי שתרגם את הספר ליוונית, הבין את הכתוב אחרת. לא מדובר במולך, אל כנעני, אלא מלך. מלך שמקריבים לו ילדים.
יכול להיות שהטעות הייתה אצל המתרגם היווני, יכול להיות שהטעות היא בניסוח שאנחנו מכירים. אני מהמרת על האפשרות השניה. התחושות שלי התחזקו לכיוון הזה, לאור מה שהצגתי כאן ,
אז חוזרת לשאלת הכותרת, מי ניקד ראשון את התנ״ך?
לא יודעת, כרגע מסובך בשבילי למצוא את התשובה. עדיין מבחינתי חשוב לדעת שבגלל שלקח זמן עד שהוסיפו את הניקוד, ויש שוני בין הניסוחים, אז יש סיכוי גדול שיש מקרים שהשתנתה המשמעות של הסיפור בגלל נקודה או שתיים. והפסוק הזה, לדעתי מוכיח את זה.
לפני שאסיים, ישנו עוד דבר שמאוד לא מסתדר לי לגבי סוגים שונים של ניקוד של ספרי הקדושה.
זה לא מסתדר לי עם הטנת"א
טנת"א - ראשי תיבות של טעמים, נקודות, תגים ואותיות - מושג קבלי שלפי מערכת האלפבית העברי, טעמי המקרא, הניקוד והתגים המופיעים מעל חלק מהאותיות בכתב סת"ם היא מערכת מאוחדת שמשתקפים בה ייצוגים של המציאות. ניתן למצוא פרק בשם זה בכתבי רבי חיים ויטאל, ובכתבי מקובלים רבים נוספים.
ההקבלה של דרגות אלה היא לחלקי הנשמה: טעמים כנגד החיה, נקודות כנגד נשמה, תגין כנגד רוח, ואותיות כנגד נפש. הטעמים הם אלה שנותנים למשפט הכתוב את מלוא משמעותו, הנקודות, כלומר ניקוד התיבות הוא שמאפשר את קריאת המילה, התגים מסמלים את כח החיים שקיים באותיות ולכן הם מעל האות, והאותיות הם הבחינה הבסיסית והנמוכה ביותר של הביטוי.
לא ידעתי שלניקוד השפעה כזאת גדולה במיסטיקה היהודית.
אם הוא לא חלק מהנוסח המקורי, מדוע לניקוד יש חלק מהגימטריה?
״אם באותיות גלומות אורות הבורא ובהן נברא היקום, הרי שהכוח המניע אותם לכדי פעולה הם הנקודות.״
התורה התקבלה בלי ניקוד, אבל אין פירוש הדבר שלא ידעו איך לקרוא מילה מסוימת, האם כך או אחרת. התורה התקבלה עם מסורת כיצד לקרוא אותה. ליתר דיוק: הקדוש ברוך הוא אמר למשה בתחילה את התורה בעל פה, ורק אחר כך ציווה אותו להעלות אותה על הכתב (שמות כד, ד; לד, כז; במדבר לג, ב; דברים לא,ט). אם כן, ברור שהיה ידוע למשה רבנו כיצד נכון לבטא את התוכן שלה.
חכמינו מסבירים כי דווקא דו-המשמעות הזו, היא הסיבה לכך שהניקוד לא צוין במפורש בתורה שבכתב. אי הבהירות הזו לכאורה, היא המאפשרת לנו ללמוד ולגלות רבדים שונים של משמעות באותו פסוק.4 למשל, הלכות רבות בתלמוד נלמדות באמצעות דרישת מילות הפסוקים שלא על פי צורת הקריאה המקובלת. צורת ההגייה השונה, המעוגנת אף היא במסורת התורה שבעל פה, משנה את המשמעות וממילא גם את ההלכה הנלמדת ממילות הפסוק. חכמתו של הקב"ה (קרי: התורה) היא הרי אינסופית, ושינוי הניקוד מאפשר חשיפת ממדים חדשים.
אין פלא אפוא, שהאותיות משולות לגוף והניקוד לנשמה.5 האותיות, כמו הגוף, מוחשיות וגשמיות. אולם הנקודות, על אף היותן נסתרות, הן המפיחות רוח חיים באותיות.
כבוגרת מערכת החינוך הממלכתית חילונית, אין זה מפתיע שניגשתי אל הנושא עם ידע מאוד מינמלי. אני רחוקה למצוא את עצמי בסוגים השונים של הניקוד, וצריכה עוד לחפור הרבה בשביל להגיע איזה מהם משמש למי ואיך אז וכיום.
אבל גם אם אין לי תשובות, ואין לי מושג מהי האמת, עדיין השאלות עצמן הובילו אותי לגלות את השקר העתיק הזה. כן, לדעתי לא מדובר בטעות, אלא בהטעיה. אני מאמינה שמדובר בשיבוש מכוון.
יש כמובן סיכוי שאני טועה, אבל זה לא משנה. אני חושבת שחשוב להיות מודעים שיש שתי דרכים לקרוא את ׳למלך׳.
בפוסט הזה תמצאו הרבה שאלות. התשובות הן בגדר רעיונות, הצעות לכיווני מחקר, וניחושיים אישיים. הכל כאן הוא לכאורה. על מנת לדעת מהי באמת האמת, כל אחד יצטרך לעשות את המסע שמתאים לו.
הערות, הארות, תוספות, שאלות, הכל יתקבל בברכה.
יש כאן מקום לכולם.
אשמח אם יתפתח דיון, ודרכו להעמיק עוד על הנושא.
תודה.
כדי לקבל עדכונים, אפשר לעקוב אחרי בטוויטר.
רשימה מסודרת של השאלות, אפשר למצוא בתוכן עיניינים.
תגובות
הוסף רשומת תגובה