מסע של שאלות אל האמת

  בעקבות כתיבת הפוסט על הקשר בן מכשפות ופמניזם, ראיתי הרבה סרטונים של מכשפות. יש גם מכשפים, ויצא לי לראות כמה, אך בעיקר ניתקלתי בנשים. אחד הדברים ששמתי לב אליו הוא, שההתקלות ברעיון של "כוח המשיכה", היה הצעד הראשון להתעסק בעולם הרוחני. משם היה להן טבעי, לעלות שלב ולהתעסק בכישופים.   Law of attraction In the  New Thought  philosophy, the  Law of Attraction  is the belief that positive or negative thoughts bring positive or negative experiences into a person's life. מבחינתן העיסוק בכישוף, היה הצעד הטבעי הבא. כמו מיליוני אנשים אחרים, בשלב מסוים המתאים במיוחד בשבילי, החיים הובילו אותי לסרט "הסוד".   הסוד   הסוד  (ב אנגלית :  The Secret ) הוא  סרט תיעודי  מאולפני Prime Time Productions שבוים על ידי  דרו הריאוט  והופץ לראשונה בספריות הווידאו ב ארצות הברית  ב- 26 במרץ   2006 . הסרט התפרסם במדינות רבות בעולם. בעקבות הסרט התפרסם גם ספר באותו שם. "הסוד" עליו מבוסס הסרט מתייחס באופן ישיר ל"חוק המשיכה" (The Law of Attraction). חוק המשיכה אומר שאם אנו חושב

ככל שלמדתי הבנתי כמה אני לא יודעת. במקביל למדתי שמה שחשבתי שאני יודעת כנראה היה שקר, סילוף או סתם חוסר הבנה. כך הגעתי למצב שהבנתי, שעדיף לנקות לגמרי את הדף כדי שיהיה מקום לאמת. התחלתי לפקפק בידע ההכי בסיסי שלי, כמו מה המקור לשפת אימי.  לשאלה הזאת הגעתי, בעקבות השאלה מאיפה הגיע הא׳ ב׳ שלמדתי בכיתה א׳. לא הבנתי למה אני לא יכולה לקרוא את הכתב העברי הקדום, אך כן את הכתב הארמי. אתחיל עם הכי בסיס. מה לויקיפדיה יש להגיד על ה  אלפבית עברי  שאני משתמשת לכתיבת הפוסט הזה: ״ האלפבית העברי  הנוכחי נמצא בשימוש מאז  תקופת בית שני , במקום  הכתב העברי העתיק , ומקורו ב כתב הארמי .״  הכתב העברי הקדום והכתב הארמי התפתחו מאותו בסיס. הארמי התפתח מאוחר יותר, אך לא מהכתב העברי הקדום, אלא ישירות מהאלפבית הפיניקי. האלפבית הפיניקי  הוא האלפבית העברי-כנעני העתיק, התפתח מה אלפבית הפרוטו-כנעני , ונוצר סביב שנת 1050 לפנה"ס. הוא היה בשימוש ה פיניקים  לכתיבת שפתם, ה פיניקית , שפה  שמית  צפונית. רוב ה אלפביתים  המודרניים נשענים עליו, כולל  האלפבית היווני ,  הלטיני ,  הערבי ,  הקירילי ,  העברי  ועוד.  האלפבית הפיני

האם אני פמיניסטית? לא. היום אני עונה בלי היסוס, לא. פעם הייתי עונה בלי היסוס כן.  הייתי צריכה לעבור תהליך, כדי להבין שאני לא ממש. הייתי צריכה להמשיך לעבור תהליך, כדי שאוכל  לענות לא מוחלט ובלי היסוס. לעומת זאת, לא הייתי צריכה לעבור תהליך, כדי להבין שאני כן פמיניסטית.  אין לי ספק איך זה קרה. זה קרה ברגע. ברגע שהבנתי את פירוש של המילה פמיניזם. הבנתי את השימוש שנעשה בו על מנת לתאר  אידאולוגיה,  תפיסת עולם שתומכת בשיוויון זכויות של נשים, וכך כונו התנועות שקידמו את התפיסה הזו. אפשר להבין בקלות, מדוע התחברתי לרעיון כל כך בקלות.  גדלתי על הרעיון שפעם היה נורא,  שהנשים היו במעמד נמוך מהגברים. שה נשים היו נשלטו על ידי הגברים. לא הייתה להן זכות הצבעה.  התמונה שנוצרה בדמיוני  כילדה הייתה  של  חיים אפורים  של  נשים עקרות בית, לבושות עם סינר, מחכות לבעל עם ארוחה חמה, וקופצות לעזור לו לחלוץ את נעלי החוץ לנעלי הבית. ומבמקביל  התיאור של חיי הרווקות היה נשמע קשה בפני עצמו, כי פחות אפשרויות טובות לפרנסה היו פנויות לנשים.  לא משנה מה עלה בגורל האישה, היה לה ממש קשה. כילדה, כנערה, כאישה צעירה, זה היה נשמע