למה לקח לי זמן לפתוח את הבלוג?
אני עוקבת אחרי ההתפתחיות של הקורונה, עוד מסוף שנה שעברה. מהימים הראשונים שהתחילו לדלוף חדשות על מחלה חדשה שתוקפת בסין. אני נוהגת להיות עקבית ומעודכנת בחדשות, אבל הפעם זה הרגיש שונה. הרגשה שאני צופה ב התגשמות של תחזיות בשידור חי, אך בהילוך איטי. התחלתי לעקוב אחר ההפתחויות גם בעיתונות הישראלית באופן יומיומי כשהבלגן התחיל להגיע לשם. כל יום תחזיות משתנות. כל יום נהלים משתנים. יש צורך לעקוב אחר השינויים החדשים, כדי לא להסתבך עם החוק. לפני יותר מעשור קראתי את דוקטור ז'יוואגו . לא זכור לי כמעט דבר מהסיפור, רק כמה נקודות שנשארו איתי עד היום. אחת מהן היא סצנה בה הגיבור מגיע לעיירה למטרה כלשהי, והדבר הראשון שעשה היה לבדוק את לוח המודעות ברחוב. הסיבה לכך הייתה השינויים התכופים בחוקים. עדיף להיות מיודע מלחטוף בראש על שטות, רק בגלל שלא התעדכנת. זכור לי גם בדיוק באותה תקופה הייתה לי שיחה עם מכר שהתגאה בפני שהוא לא קורא רומנים, אלא רק ספרי עיון. לדבריו היתה מין נימה של זלזול. כאשר קראתי את התאור של הלוח מודעות, נזכרתי באותה שיחה. דב...